בנין יהושע על אבות דרבי נתן יב:ח

מקפח. הוא לשון נכיון כמו דאיתא פסחים דף קי״ב אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה ובכל הש״ס כולה עיין ערוך ערך קפח. והכי פרושה מקפח את הבריות מן היצה״ר וממעשים הרעים ומכניסן תחת כנפי השכינה:

שהעלה עליהם הקב״ה כאילו עשו. כעין זה איתא פרק חלק (סנהדרין דף צט ע״ב) אר״ל כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר ואת הנפש וגו׳ ע״ש ומסתברא שע״י חבור ספר מלמד ג״כ לרבים והרמז זה ספר תולדות אדם (בראשית ה׳:א׳):

כשם שאין חולק וכו׳ בהעוה״ז. פירוש שיתן שכר מהמצות שלו לחבירו בהעוה״ז. א״א משום דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא כן בהעוה״ב אף ששכרו ופעולתו אתו אפילו הכי אין בידו לזכות חבירו משלו כלום והיינו דכתיב שני פעמים ואין להם מנחם. מפרש:

אין חלק שכר לעולם הבא. אדלעיל קאי שיהא האדם שומע למוכיח שרוצה להכניסו תחת כנפי השכינה. כי לולי זאת אח לא פדה יפדה וגו׳ (תהילים מ״ט:ח׳) ומי שטרח בע״ש בעוה״ז יאכל בשבת בהעולם הבא לכך בל יסמוך על אוהביו וקרוביו שיתנו לו שמה שכר וכעין זה כתב המפרש ומאריך עוד ע״ש:

והנה דמעת העשוקים. רישא דקרא ושבתי ואראה (ברוח הקדש) את כל העשוקים (הנעשים עשוקים בגיהנם במעשים אשר נעשים תחת חליפים של התורה) והנה דמעת העשוקים (בוכים על נפשותם העשוקות ביד מלאכי משחית ואכזרים וכן הוא אומר עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו (תהילים פ״ד:ז׳) אלו יורדי גיהנם כך נדרש בספרי. כ״ז מפירוש רש׳י שם):

ת״ל גם בן ואח אין לו. שפדה יפדה אותו מגיהנם אלא יגיע כפיך כי תאכל. וכן מי שעובר אדלעיל קאי שיכניס ב״א תחת כנפי השכינה ויאמר לו אם שמוע תשמע לי אשריך וטוב לך ולבניך. מפרש:

חבלת בעצמך. לעוה״ב שהולדת ממזר שהוא מעוות אשר לא יוכל לתקון כדאיתא בחגיגה דף ט:

שאין ממזר נכנס לירושלים. אף על פי דאיתא סוף מס׳ הוריות ממזר ת״ח קודם לכה״ג ע״ה שנאמר (משלי ג׳:ט״ו) יקרה היא מפנינים מכה״ג שנכנס לפני ולפנים מ״מ קדושת ירושלים אינה סובלת אותו דהקדושה היא כ״כ גדול מי שאינו מיוחס כגון ממזר לא יכול להיות לו ישיבה בירושלים והיינו דכתיב וישב ממזר באשדוד וגו׳. מפרש: