בנין יהושע על אבות דרבי נתן יא:ה

חכמים הזהרו. ה״ה שאר בני אדם מוזהרים מכך רק מסתמא בדברי הדיוט אין משגיחין כ״כ כמו בד״ח לכך הזהיר יותר לחכמים מד״ש בשם הרי״ש:

הזהרו בדבריכם. שלא תניחו מקום לטעות כדבריכם רע״ב:

שלא כת״ת. כמו שקרה לאנטיגנוס איש סוכו עם צדוק וביתוס תלמידיו כדלעיל פ״ה ע״ש:

ותחובו חובת גלות. כלומר אע״פ שבמקום שאתם בו אין שם מקום לטעות יש לחוש שמא יגרום החטא ותתחייבו גלות ותגלו למקום שיש שם אנשים שמראים פנים בתורה שלא כהלכה שהמים רעים הם כנוי לפנים בתורה שלא כהלכה וישתו התלמידים הבאים אחריכם מאותן דברים דברי אפיקורסות שישארו אותן דעות בטילות בעולם ר״ב שם:

ותחובו וכו׳ ויגלו. ל״ג שכפול הוא כי נזכר לעיל. א״נ נראה שפיסקא הוא לפרש מים הרעים:

ד״א מים הרעים כמשמעה. שמטמטם הלב וסותם מעיינות החכמה עיין כתובות דף ע״ז וכתב המפרש כד״א בפרשת בשלח ויורהו ה׳ עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו׳ חק ומשפט פרש״י במרה ניתן להם מקצת פרשיות של תורה ור״ל עתה שמתקו המים נתן להם ולא קודם לכן משום דהמים רעים היו מטמטם את לבם:

וי״א שמא יגלו לעבודה קשה. שהיא ג״כ מטמטם הלב כלומר גלות וצרות שעבוד כדאיתא במד״ש והמפרש כתב כד״א ולא שמעו אל משה מעבודה קשה ושמעו לשון הבנה מלשון גוי אשר לא תשמע לשונו שלא הבינו מכח עבודה קשה ע״כ ע״ש: