בנין יהושע על אבות דרבי נתן א:ג

יהושע קבל ממשה. בפרקי אבות הגירסא ומסרה ליהושע וכתבו מפרשים שכל מה שקבל מסר ליהושע. אבל במשה לא יוכל לומר שנמסרה לו כי לא נמסר לו כל התורה שהרי שער החמשים לא נמסר לו כדאיתא במס׳ ר״ה דכ״א על פסוק תהלים ח׳ ותחסרהו מעט מאלהים. ולפיכך אמר שקיבל כלומר כל מה שהיה ראוי לקבל קבל מסיני ע״כ והמפרש מיישב הגירסא דהכא שהרי אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה דמרמז על השגתם כדאיתא במס׳ ב״ב דף עה על פסוק ונתתה מהודך ולא כל הודך א״כ גם ביהושע נופל לשון קבלה כמו הגירסא דהכא:

זקנים קבלו מיהושע. אין אלו שבעים זקנים שהיו בימי משה אלא זקנים שהיו רודין ושוטרים על ישראל שנאמר ויעבדו את ה׳ וזקנים הללו מסרו לכל זקנים שהיו בכל דור ודור לעתניאל ועתניאל לאהוד ושאר שופטים עד שבאו לאנשי כנה״ג כ״כ רש״י בפרקי אבות. והנה צריך טעם למה מביא הך קרא דשופטים ב׳ הלא מוקדם מזה ביהושע (כ״ד ל״א) ג״כ איתא הך קרא. ונראה משום דקחשיב הכא סדר הדורות שקבלו התורה שופטים מזקנים ובמקראות של שופטים כתיב אחר כן וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותם וכתב הרלב״ג שם נאספו אל אבותם הרצון בו שכבר נאספו אל אבותם ר״ל הזקנים כלם אשר ראו את כל מעשה ה׳ וכו׳ ע״ש ואח״כ כתיב שם ויקם ה׳ שופטים וגו׳ לכך מביא הך מקרא דשופטים שנזכר שם כסדר יהושע זקנים שופטים. רק זאת לדעת שבמס׳ שבת דף קה מביא ג״כ הגמ׳ הך קרא דשופטים ולכאורה שם הקושיא במק״ע למה לא מביא ממוקדם מיהושע כ״ד. אבל ראיתי בילקוט יהושע כ״ד שמביא באמת הן דרשה דמס׳ שבת על הפסוק ההוא של יהושע כ״ד ע״ש:

נביאים קבלו משופטים. בפרקי אבות הגירסא יהושע לזקנים וזקנים לנביאים. ועל פי פירש״י הנ״ל צ״ל כאן שופטים קבלו מזקנים. מפרש:

ויהי בימי שפוט השופטים. שהיו הדורות מתפרנסים ע״י שופטים לבד והזקנים כבר מתו. גם הכא נאמר למה מביא הך קרא דבימי בועז והול״ל משופטים ב׳ ט״ז וח״י ויקם ה׳ שופטים ויושיעום וגו׳. וכי הקים ה׳ להם שופטים והיה ה׳ עם השופט והושיעם מיד אויביהם וגו׳ רק בהנך מקראות נוכל לומר שהשופטים היו רק ראש להושיעם מאויביהם אבל לא מוכח שהיה מלמד עמהם לכך מביא הך קראי בימי שפוט השופטים שהיו מלמדים לדורות כנ״ל והמפרש כתב דרך אחרת ע״ש:

נביאים קבלו משופטים שנאמר (ירמיהו ז׳:כ״ה) ואשלח אליכם וגו׳. דאיתא שם בירמיה לעיל מיניה כ״א את הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי וגו׳ והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם וגו׳ למן היום אשר יצאו אבותיכם מארץ מצרים עד היום הזה ואשלח אליכם וגו׳ נמצא מוכח שפיר מהך סיפא דקרא דנביאים היו קרובים לשופטים לקבל מהם שאפילו תיכף מיציאת מצרים היה להם נביאים:

קבלו מנביאים. מנביאים הראשונים שקדמו לפניהם מה שקבלו מהשופטים. מפרש:

אנשי כנה״ג. ק״כ זקנים הוי זרובבל נחמיה שרי׳ רעלי׳ מרדכי בלשן שהיו בימי עזרא כשעלו מן הגולה בבית שני ואיתא במס׳ יומא דף סט ע״ב אריב״ל למה נקרא שמן אנשי כנה״ג שהם היו כנסי׳ גדולה וקדושה (רש״י שהחזירו עטרה ליושנה) אתא משה אמר האל הגדול הגבור והנורא (בפ׳ עקב) אתא ירמיה (סי׳ ל״ב) ואמר עובדי כוכבים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו לא אמר נורא אתא דניאל (סי׳ ט׳) אמר עובדי כוכבים משתעבדים בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור אתו אינהו ואמרו אדרבה זה הוא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב״ה היאך אומה א׳ יכולה להתקיים בין האומות ע״כ ופרש״י זה הוא גבורתו שכובש יצרו כל השנים הללו שנשתעבדו בהן ומאריך אפו על כל הגזירות שגוזרים על בניו. ואלו הן נוראותיו כו׳ שאלמלא מוראו כו׳ מן יום החורבן אתה למד נוראותיו שכל האומות התאספו להשמידם ונתקיימו בהן:

והם אמרו שלשה דברים דייקא. והם ר״ל הן שראו שהתחילו הדורות להשתנות לגריעותא ולא היו יכולים לקבל כל מה שהיו הדורות הראשונים יכולים לקבל דלכך אמר לשון קבלה שלא קבלום מהמקובלים כל התורה שהיה בהם. וח״ו תפוג התורה ולזה הזהירו את הדורות הבאים אחריהם בג׳ עמודים האלו ובמעמד שלשתן אלו מה שזוכר תשאר העולם על מכונה. זקיני בס׳ דרך חיים ומפרש. והנה הולך ומפרש האדר״נ בהנהו פרקים עד פ״ג הנהו תרי הוו מתונים בדין ועשו סייג לתורה ובפ״ג מפרש והעמידו תלמידים הרבה: