בנין שמואל ריג

העולה חסד כולל כל ש"ק דילה יומא דאזיל עם כלהו כידוע] ואח"כ המנחה במלכות שבמלכות. ואולם להבין פלוגתת אבא שאול ורבנן דלכ"ע היו מפסיקין במנורה בין ה' נרות לב' נרות ולאבא שאול מפסיקין בדם התמיד ואח"כ הקטורת אחר גמר הנרות ולרבנן הי' דם התמיד קודם לשניהם והפסקה הי' בקטורת. והנה טעמא של רבנן מבואר כמ"ש בגמרא בהיטיבו את הנרות יקטירנה בעידן הטבה תהא מקטיר קטורת והוא מבואר בזוהר כ"פ ע"פ שמן וקטורת ישמח לב שהם או"א וכן כתב האריז"ל בפע"ח שער הקרבנות ובלק"ת במצות חינוך מזבח הזהב בקטורת כתב שם ששמן מוחין דאבא וקטורת מוחין דאמא לכן היו נעשים ביחד [אפס כי מ"ש בטעם למה העלאת הנרות קודם הקטורת מטעם כי מקיפי קטנות אבא נכנסין קודם ש"ק דגדלות אמא, צ"ע למה תרמוז המנורה לקטנות, ואולם לדברינו יתבאר אי"ה באופן אחר ועין פנים לתורה] ואולם טעם אבא שאול שמפסיק בהטבה עם דם התמיד ואח"כ הקטורת צ"ע. והריעב"ץ כתב דהלכה כאבא שאול מדחזינן דנוהגין כל ישראל לאומרו וכן סידר הריעב"ץ ז"ל בסידור שלו סדר העבודה כאבא שאול ודלא כהרמב"ם ז"ל וא"כ צריכין אנו להבין טעמו דהרי לפי הנראה שפיר קאמרי רבנן שמן וקטורת ביחד בעידן הטבה תהא מקטר קטורת

והנלע"ד בזה דהנה בזוהר ויקרא שם דף ח' ונ"ח על ענין שמן וקטורת קאמר שם באריכות דשמן ה"ס השפעות היורדת מלמעלה מרישא דעתיק לדיקנא כשמן הטוב וכו' ומשם עד למטה וקטורת ה"ס עליות מ"כ מלמטה. ושם בדף נ"ח דאומרת כנ"י להקב"ה אנת בשמן ואנא בקטורת והוא ג"כ כנ"ל כי היא מעלית מ"נ מלמטה והוא מוריד מ"ד מלמעלה ושורשם מדיקנא ורישא דא"א משם שורש הטיפה כידוע מדרוש אור מים רקיע. ונראה ג"כ מזה כי קטורת בחינות מוחין דנוקבא ושמן מוחין דז"א והוא ג"כ כנ"ל כי מוח הבן ממוח האב וברתא מאמא. ועוד ידוע מהאריז"ל כי בעת שהז"א מקבל מוחין גדולים מאו"א עילאין אז היא מקבלת מוחין דיש"ס ותבונה וידוע כי או"א בכללות העולמות בחינות חכמה ויש"ס ותבונה בחי' בינה ממילא תבין כי קטורת בינה הוא מוחין דילה כמ"ש אנא בקטורת ואנת במשחא מוחין דילי'. והנה בלק"ת תצוה במצות הדלקת נרות בשמן זית כתב שם שז"ס החסדים שבזעיר המאירים לנוקבא והם יורדים תחלה אל היסוד בסוד כתית למאור שהוא היסוד דכתיש כתישין ובכח ההכאה חוזרים למעלה ומתפשטים בגוף זעיר ומשם מאירים לנוקבא וזה להעלות נר תמיד שע"י העלי' מאירים בה עיי"ש

והנה גם זה כדברי הזוהר אנת במשחא מוחין וחסדים המתפשטין בז"א ואולם בלק"ת בהעלותך כתב שזי"ן נרות המנורה בחינות ה"ג שמתפשטים בנוקבא ומגדילין אותה כמו החסדים לזעיר והם נכללין ביסודה ואח"כ במלכותה הרי ז' רק שהחסדים בזעיר בחינות ה"פ אור דמע"ב והם אור היום וה"ג דנוקבא נר המאיר בלילה, וכ"ז נעשה ע"י אהרן שהוא יסוד דאבא המתגלה מהחזה ולמטה מקום המלכות בקו האמצעי [וכן י"ל שכ"ז נעשה ע"י המנורה שהוא בסוד אבא כמ"ש בבית עולם עיי"ש] עכדת"ק בקיצור, והנה הדברים הנ"ל חוץ מה שאינם כדברי הזוהר מ"ש אנת במשחא, אף גם סותר דברי עצמו ממ"ש בפ' תצוה שסודה בחסדים דזעיר. ואולם התירץ מבואר תכף למעיין כי במנורה יש ב' בחינות הטבה, והעלאה שהיא הדלקה, הטבה בבוקר והוא קינוח הנרות ונתינת שמן ופתילה חדשה והעלאה שהיא הדלקה בלילה הרמב"ם ז"ל כתב שגם בבוקר היו