בנין שמואל קפד

משלה כמ"ש עד די נחת אב"ן די לא בידין ומחת לצלמא כי השם שלה המקנן בעשי' בגימ' צ"ו שהוא נגד ע"ז כמ"ש חכמז"ל אין צו אלא ע"ז ולכן אינו נאכל אלא בלילה סוד המלכות ואינו נאכל אלא למנויו כי שם במלכות המנין והחשבון כמ"ש האריז"ל כי בכל פרצוף מספר השמות שלו במלכותו. וכן אינו נאכל אלא צלי, כי צלי הוא במלכות עיין מ"ש הגראז"ל בברכות על הרואה קדירה ישכים ויאמר ד' תשפות שלום לנו. וביאר כי הקדירה מתווך בין אש ומים וה"ס הברית שלום המזווג בין זו"נ אש ומים [וכן מצאתי בשם הגאון ר"מ בנעט וכבר קדמו הגראז"ל בזה], ומזה תבין כי צלי אש בלי קדירה הוא במלכות, וכן ביארנו בבית יצחק כי לישה במים ביסוד ואפי' בתנור במלכות כמ"ש אשר אור לו בציון ותנור בירושלים וי"ל עוד כי הפסח סודו ג"כ בעטרת יסוד דדכורא ושם המילה ולכן כל ערל לא יאכל בו. ולכן אין בכל התורה מ"ע שיתחייב עלי' כרת כ"א פסח ומילה. לאשר הנפש במלכות ומשם נכרתת במל"ת שהם במלכות, כמ"ש האריז"ל שאין הכרת רק בנפש אבל לא ברוח ונשמה, אבל הפסח ומילה הגם שהם מ"ע שסודם בזעיר מ"מ הם בנוקבא שבדכורא בעטרת הברית ג"כ בחינות נפש שבז"א, ולכן חייבים עליהם כרת. ועד"ז כתוב בהשמטות הזוהר בראשית הטעם לב' אלו שהמלכות בעי לאיתכללא בדכורא במצות עשה. ויש להשוותו עם דברינו כי עטרת הברית הוא מבועא דבירא דלא פסוק מבירא ושם נכללין ביחד והבן

ח עד כה עזרנו השי"ת לבאר חלוקי הקרבנות ונבאר אי"ה מיני הקרבן הנה בזוהר הקדוש פנחס ביאר שהם בד' חיות המרכבה, בהמות הנקרבין פני שור, תורים ובני יונה פני נשר. ארי' הרובץ על המזבח פני ארי' ואדם המקריב הוא פני אדם עי"ש וכן הוא בסוף תיקונים, ועיין למעלה בבית עולם ח"ג י"ז הבאתי דברי הגראז"ל טעם למה אין נקרבין רק ב' שור ונשר מחמת כי השור משמאל צריך להקרב ולהתכלל בימין שהוא ארי' וכן הנשר שהוא במלכות צריך לכלל בפני אדם שהוא בת"ת וכן הי' בתקיעות המחנות רק במזרח ודרום, ודגלי צפון ומערב נכללין בהם ודפח"ח [ואולם מ"ש שנשר במלכות ובכמה מקומות אמרינן שנשר בת"ת זאת תירץ בעצמו בהיכל ששי פקודי נדפס ביהל אור בהעלותך כי בדכורא נשר בת"ת ואדם במלכות, ובמלכות אדם בת"ת ונשר במלכות וא"כ לפמ"ש שהקרבנות במלכות ימתקו היטב הדברים שלכן פני נשר במלכותה והוא מתקרב לפני אדם שבת"ת שלה ויש עוד חלוקי דברים בנסיעת המחנות שמתחלפים מזרח עם הדרום עי"ש ביהל אור]

והנה מכל הנ"ל תראה ראי' לדברינו למעלה בפרק א' שהגם שהקרבנות במלכות מ"מ עצם מיני הקרבן הוא מבריאה ששם סוד בהמה בהררי אלף ונכללת באצילות בסוד אד"ם ובהמ"ה כמ"ש הגראז"ל בס"ד כי כן כבר ידעת כי הד' חיות המה בבריאה בהיכל הרצון כמ"ש בזוה"ק וכתב שם הגראז"ל שהחיות כוללין כל היכלות הבריאה כף רגליהן בהיכל א' ורגליהן בהיכלי בו"ג וגופם בהיכלי דו"ה רק פניהם בהיכל הרצון ושם מתפרשין לד' פנים משא"כ בגופם שנכללים גם יחד והנה כבר ידעת כי ד' חיות נגד ד' אותיות השם בחינות קומה שלימה כי ארי' חכמה ושור בינה ונשר ת"ת, ואדם במלכות וגם ידוע כי החי' מחכמה אינה נפגמת ואין לה כלי בגוף רק הג' כלים מבינה ת"ת ומלכות, לכן אפשר אין קרבן בא מן החיות כי אינו נפגם, ועוד נלפע"ד לומר כי המנחות נגד פני אדם כי על הלחם יחי' האדם והוא נגד מלכות כמ"ש המוציא לחם מן האר"ץ והוא נגד נפש ממלכות