בנין שמואל קעז

קדשי קדשים כבר נתגלה ועוד שנית נלפע"ד כי כל מ"ש בע"ח הכל הוא קודם הנסירה שמקבלת המוחין ע"י ז"א אבל אחר הנסירה מקבלת ממוחין דאמא עצמה מבחינות יש"ס ותבונה, וז"א מאו"א עילאין

והנה לפי"ז יהי' השלמים בשני שלישי ת"ת המגולים, ואולם שלמי ציבור י"ל שהם בשליש העליון המכוסה לכן דינם כמו קדשי קדשים, ודע כי בר"מ בהר כתוב הטעם למה עולה וחטאת טעונין צפון משום שבאים על חטא שהם מצפון כמ"ש ואת הצפוני ארחיק מעליכם, והנה באמת כאן בקרבן מיירי בעושה תשובה ולמה נזכר היצה"ר אבל באמת גם התשובה בחי' צפון אמא עילאה, ומזה יצא לנו הטעם למה אין היסוד דאמא מתלבש בת"ת וי"ל דרך אפשר כי מחמת שהקצוות מסוכנים וצריכים תמיד לתשובה כמ"ש שממית בידים תתפש משא"כ בקו האמצעי אין חשש כ"כ ושם מתגלה יסוד דאבא שנקרא שלום רב [וזהו לשון שלמים לשון ריבוי שלום ר"ב] והוא מבריח החיצונים כמ"ש שלום רב לאוהבי תורתך ואין למר מכשול ועכ"ז הי' השלמים של שבועות קדשי קדשים שביארנו בסוד שליש העליון המכוסה ביסוד דאמא כי עוד נצרכו לתשובה מפחיתות המידות שהי' להם במצרים כידוע מכוונת הספירה, וגם ידוע מרבינו האריז"ל שגלות מצרים הי' בסוד חסדים המכוסים ביסוד דאמא, והי' זה עד שעת מ"ת שנתגלה יסוד דאבא בחודש השלישי שהוא בחינות ת"ת, ומה מתוק עם זה מ"ש המפורשים שמ"ת הי' באמת ביום נ"א לעומר אחר נו"ן שערים דאמא ונתגלה יסוד דאבא. והקרבת שתי הלחם והכבשים ביום הנו"ן ודו"ק. והנה עם הנ"ל ששלמי ציבור בשליש ת"ת המכוסה ושלמי יחיד במקום סיום יסוד דאמא ומתגלה יסוד דאבא ושם סוד התורה אורייתא מחכמה נפקית, תבין כי לכן במ"ת כתוב ויזבחו זבחים שלמים לד' פרים, וכן בסיום התורה כתוב וזבחת שלמים ואכלת שם ודרשו חכמז"ל מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה, ובזה יתבאר לנו הגמרא זבחים קט"ז דלא קרבו ב"נ שלמים ועי"ש ברש"י ז"ל שכתב ומשעת מ"ת שנבחרו ישראל קרבו להם שלמים עכ"ל ויתבאר לפ"ד הנ"ל כמין חומר. ועפי"ז נוכל לומר סמיכות הגמ' בג' דברים שעשה משה מדעתו, שהוסיף יום אחד ושיבר את הלוחות, וגם למה הוסיף ומה טעם יש בדבר. וגם מה שנתקשו כל המפורשים במה שאמר השי"ת למשה אחר שכבר צוה לו על הגבלה ביום ג' ופרישה ביום ד'. הנה ביום מ"ת חזר וצוה לו רד העד בעם פן יהרסו לעלות ולמה לי כ"ז שהרי כבר צוהו. ומשה באמת הקשה לו לא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדות בנו וכו'. וכן תשובת הקב"ה לך רד ועלית אתה ואהרן ומה הוא התשובה על שאלתו

אך יובן עם הנ"ל כי יום הנו"ן ששי בסיון עת הקרבת שלמי ציבור הוא מכוסה עוד ביסוד דאמא אבל מרע"ה רצה שתנתן התורה ביום נ"א במקום המגולה כטעם הראנו ד' חסדך חסדים המגולים וכמ"ש אתה הראת לדעת וכו' עיניך הרואות את כל מעשה ד' וכו'. והוא בהתגלות הדעת בחזה דז"א, ובזה נבין כי כאשר אח"כ הוסיף משה יום אחד מדעתו וניתנה בבחינות מקום המגולה חשש הקב"ה אולי לאשר יש שם יותר השגת בני אדם פן יתקרבו לראות מחמת עריבות נעימות השגת האורות העליונים כי הם לא נצטוו רק על מקום המכוסה וזה הי' תשובת הקב"ה לך רד יותר למטה במקום המתגלה ששם בחינות יסוד אבא היורד עד למטה [עיין לקמן מ"ש בזה] ועלית אתה ואהרן שהוא ג"כ ביסוד דאבא המתגלה שם ואעפי"כ הכהנים והעם אל יהרסו לעלות. והנה בבחינה הזאת המתגלות אלי'