עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › בנין שמואל

בנין שמואל קעה

Binyan Shemuel 175 · בנין שמואל · free full Hebrew text

Open in the reader →

ריש צו שכתב שהעולה בבינה וכאן כתוב שהעולה בחסד ג"כ לק"מ עפימ"ש בריש חלק בית עולם בענין הג"ע שהוא בבינה וגם ביד ימין חסד וכתבתי שם עפ"י דברי האריז"ל שהבינה כל רחמים דילה נותנת לימין וכן כאן, [והטעם למה יד ימין בינה י"ל עפימ"ש האריז"ל שער דרושי הצלם פ' י"ב בי"ח כללים אות זי"ן בענין החסד שנקרא יומם דאזיל עם כלהו יומא ותורף הדברים שעיקר הוא החסד הראשון והשאר המה רק ענפים ובתוך חסד זה מתלבש בינה דז"א. ובתוך בינה דז"א מתלבש אימא עילאה עצמה ועוד שם באופן אחר קצת כי זה החסד מקבל מחסד שבאימא עילאה עי"ש ומכ"ז תבין ענין העולה שהיא ביד ימין חסר ובינה וכן הג"ע הוא בחינות חסד ובינה כמ"ש בריש בית עולם וכן התרומה כמ"ש בבית יצחק] וגם ידוע בזוהר בכ"מ שב' ההין המה ימינא ושמאלא בינה בימין ומלכות בשמאל וז"א באמצע [יש מקומות שכתב להיפוך מלכות בימין כי כמה בחינות יש]

ודע כי חג"ת אעפ"י שהם בג' קוים המה ג"כ בסוד קומה שלימה זה למעלה מזה במוח לב כבד והם אמ"ש שבס"י בראש בטן גויה והדברים מפוזרים בדברי האריז"ל והגראז"ל והארכתי בזה בבתי הנפש בעניני החילוקים אשר נמצאו בזה והדרך היותר מורגל בתיקונים שמים במוח חסד ואש גבורה. ואויר ת"ת מכריע בגוי' וריאה, ולפי"ז יהי' עולה למעלה בראש בינה. וחטאת גבורה למטה בנפש וכבד. ושלמים ת"ת באמצע בגוי' ובזה יבואר דברי הרבינו בחיי שעולה בבינה ושלמים בת"ת וחטאת במלכות ועם הנ"ל תבין ג"כ ענין ה' חטאת המתות כי מלכות היא ה"א תתאה ורגלי' יורדות מות משא"כ בשאר הקרבנות שהם למעלה וכן יבואר בזה ענין קרבן עולה ויורד שהוא רק בחטאת כי רק היא היורדת ועולית בעונות בנ"י וזהו רק בטומאת מקדש וקדשיו שהוא חטא הראשון שבא נחש על חוה וטמא את מקדש ד' ועי"ז גרם מיעוט הירח וירידתה למטה ונעשית ראש לשועלים וכן בשבועות שוא כי שבועה ג"כ במלכות ואפשר עוד כי קרבן עולה ויורד במלכות בשורשה בגבורה ששם החטאת אבל התודה במלכות בשורשה בקו האמצעי בשלמים שלמי תודה, ומנחה במלכות בשורשה בימין כאשר יתבאר אי"ה] הנך רואה כי דרך זה כולל רוב הדרכים הנאמרים בזה] ואולם בענין האשם והחטאת נטיתי מעט מדבריו ז"ל כאשר יתבאר אי"ה לקמן] ואולם צ"ע בענין השלמים אחרי שהמה ג"כ למעלה בחג"ת עלמא דדכורא למה באים נקיבות ג"כ וגם דברי הר"מ שכתב ששלמים קדשים קלים במלכות, אולם נלפע"ד ע"פ הידוע כי תפלות נגד תמידים תיקנו ולכן ענינם שוה. והנה שם בתפלות אברהם ויצחק נגד שחרית ומנחה נעשה הזיוג באצילות, אבל בחינות יעקב מעריב, הז"א יורד לבריאה ושם הזיוג. והנה הבריאה בחינות קדשים קלים נגד האצילות [כי שם התרומה אשר הכהנים עבדי ד' נוטלים חלקם מבית המלך וכן השלמים דוגמתה רק כאן הישראלים זוכין משלחן המלך ויבואר אי"ה לקמן] ולכן כמו כן עולה וחטאת ימין ושמאל נגד אברהם יצחק באצילות, אבל השלמים בחינות יעקב יורדים למטה בחינות קדשים קלים והוא ג"כ סוד הפסוק ישמחו השמים ותגל הארץ שי"ה בשמים ו"ה בארץ כי המלכות יורדת בלילה לבריאה וגם הת"ת יורד אליה כמ"ש בכוונת השכיבנו. ולכן השלמים רשות כמו תפלת ערבית רשות, מיהו כ"ז קודם נדרו אבל אם כבר נדר או נדב הוא חובה, וכן תפלת ערבית קבעוה חובה אח"כ. והנה הגראז"ל כתב בליקוטים שיש ג' בחינות בכח"ב המכריע למעלה ובחג"ת המכריע באמצע ובנה"י המכריע קו האמצעי למטה ע"ש, וכיוצא בזה י"ל בחב"ד עצמן כי כח"ב מכריע למעלה וחב"ד