בנין שמואל קנב

יפה יפה עד קומת א"א ודוק] ועפי"ז תבין ג"כ דברי הגמרא ר"ה ח' שמביא הגמרא שם ראי' שר"ה יום הדין מפסוק תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגנו איזהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ר"ה וכתיב כי חק לישראל משפט לאלקי יעקב עכ"ל והתמי' מפורסמת דלמה לא הביאו ראי' מתחלת הפסוק תקעו בחודש שופר איזהו חג שתוקעין בו הוי אומר זה ר"ה. ואולם לדברינו א"ש כי באמת זה בעצמו הטעם למה ר"ה ימי משפט מחמת שהחדש מתכסה בו סוד האור שנכסה ונתצמצם וגם לפי פשוטו י"ל עם דברי הר"מ אמור דהאי איהו יומא דסיהרא איתכסי בי' וקאים עלמא בדינא ומכאן תראה איך דברי הגמרא במדה במשקל בסודן של דברים ולכן לא הביאו תחלת הפסוק תקעו בחודש כי אדרבה ע"י השופר חוזר האור להתלבש והמוחין חוזרין בז"א ועומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים והנה כבר הבאתי למעלה דברי המגיד הקדוש מקאזניץ זצ"ל שכל הדין בר"ה שהמקטריגים רוצים שלא יחזרו המוחין לז"א ושלא יתלבש השפע האלקי בסוד פרצוף אדם ישראל אשר בך אתפאר הנהגת מדה במדה בסוד אלקי ישראל כי האבות הן הן המרכבה והכל ידוע. ובזה נוכל לפרש המזמור רננו צדיקים הכל על עניני ר"ה כמ"ש ואמר בדבר ד' שמים נעשו] בסוד הפרסה שנתפרס בטבור דא"א להבדיל בין העליונים ותחתונים. ואח"כ [כונס כנד מי הים] בסוד יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד שנתצמצם האור מהטיבור ולמטה ונשאר רק ביסוד וז"ס [נותן באוצרות תהומות] ואמר [ייראו מד' כל הארץ וכו'] כי הצימצום שורש הדין והיראה כידוע וכ"ז כדי שיהי' מקום לעולמות וכ"ז למעלה בטהירו עילאה. וכן בא"א מטיבורו ולמטה כדי שיוכל להתגלות מדת המלכות עי"ש היטב בדברי הגראז"ל בס"ד וזה [כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד] ואח"כ התחיל לבאר ענין כניסת המוחין בז"א שכ"ז נעשה מחמת הצימצום הנ"ל שעומד במקום ריק מהאור ונתעורר קיטרוג החיצונים להתיצב על ד' שה"ס ז"א פרצוף ישראל ולכן אמר (ד' הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים, עצת ד' לעולם תעמוד, אשרי הגוי אשר ד' א' העם בחר לנחלה לו] כמ"ש יבחר לנו את נחלתינו את גאון יעקב אשר אהב סלה שה"ס פרצוף ישראל ויעקב אלקי ישראל קרא וכ"ז ע"י תקיעות שופר שחוזרין המוחין בז"א ולכן אומרים זה קודם תקיעת שופר והוא עיקר כוונת התקיעות לפי דברי המגיד הקדוש זצ"ל. ואח"כ ביאר ענין הדין שבר"ה משמים הביט ד' ראה וכו'. ממכון שבתו השגיח אל כל יושבי הארץ. היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם שנדרש בגמרא על הדין שבר"ה שכולה נסקרין בסקירה אחת. והנה עם הנ"ל יש לפרש ג"כ בתהילים ס"ד עורה למה תישן ה' שה"ס השינה שבר"ה למה פניך תסתיר בסוד סילוק האור מהטיבור ולמטה וזה כי שחה לעפר נפשינו דבקה לארץ בטננו ששם בסוד הבטן וההי"ב

ודע כי עם הנ"ל נוכל לפרש ענין העקדה שאנו קורין בר"ה כי יצחק סוד הצימצום שנעשה בבריאת העולם ואברהם סוד המקיף שהוא חסד ונכללו שניהם יחדיו להמתיק הדין [וכבר ביארנו בארוכה בבית הקרבן שהוא בהיכל הזכות בטבור כנ"ל עי"ש בארוכה. ולכן אלקים יראה לו השה לעולה בני ודו"ק]. ועיין ביונת אלם ענין הידיעה והבחירה שסודם באו"מ ופנימי כי הכל צפוי במקיף והרשות נתונה באור פנימי והוא מבחינות הצימצום שצמצם א"ע כביכול לתת מקום לעולמות שיוכלו לבחור בטוב או במוטב והדברים עמוקים מאוד אין כאן עת האסף וזה ויקרא אברהם [ה"ס המאציל העליון שנקרא בסה"ק אברה"ם והוא האור המקיף]