בנין שמואל קמז

מובחר הבירורין כמ"ש מצאתי דוד עבדי היכן מצאתי בסדום כידוע כי כל מציאה הוא רק על דבר הנאבד והוא נשמות אשר כפלו בעת השבירה וכן נקרא משיח בר כפלי. והנה מרדכי ואסתר ירמזו למב"י ומב"ד דכורא ונוקבא וכן כ"א בעצמו אמו מיהודה ואביו מבנימין מב"י ומב"ד כי יוסף ובנימין אחד הם צדיק עליון ותחתון והוא ממלא מקומן, וכן כל המלחמה של גוג ומגוג יהי' עם משיח ב"י וזה ענין קנאת המן במרדכי עד שהישועה באה ע"י אסתר בחינות מלכות ב"ד. והנה תחלה יהי' רק בבחינות מב"י ויהי' ענין גוג ומגוג וגדולת המן וגזירות הידועות עד שהשי"ת יעזור וינער הזדים מהארץ וכל הרשעה כעשן תכלה ואז יהי' באמת הסעודת לויתן והוא הימי משתה ושמחה אשר תקנו מרדכי ואסתר לכן ימי הפורים אינם נבטלין אף לע"ל כי כולה תרמוז לעתיד וז"ס ומרדכי יצא מלפני המלך וכו' ועטרת זהב גדולה בסוד העטרה הנ"ל כי יתגלה חסד בפומא דאמה כי מלאה הארץ דעה, וז"ס ודורש טו"ב לעמו שהוא טו"ב חסדים אשר נגנזו ביסוד כמ"ש האריז"ל בכוונת וקונה הכ"ל, ולכן ודובר שלום לכל זרעו. ודע כי גם ע"ד הפשט כן הוא במדרש ששאל אחשורוש אם יכול הוא אלקיכם לעשות לכם סעודה כזו כי רצה לעשות דוגמת לע"ל זלע"ז להבדיל באלף הבדלות והופרה עצתו וסרס את הזכר שהדילטורא שלו לא עשתה פרי כמ"ש הגר"א בס"ד בענין עשו וישמעאל, דכורא ונוקבא, והרג את הנקיבה ושתי המלכה כדי שלא יזדווגו זה לזה ויחריבו העולם חלילה וז"ס לא תחרוש בשור וחמור יחדיו עשו וישמעאל וכן סוד הכלאים צמר ופשתים ע' בהגר"א ז"ל בס"ד פ"ד. וכן אמרינן בגמ' ע"פ ואת יקר ת"ת גדולתו מלמד שלבש בגדי כהונה שרצה לדמות לעליון וכן כל ענין הסעודה ירמוז לתענוגי הצדיקים לע"ל בג"ע בחצר גינת ביתן המלך ואין זה חידוש הלא גם עתה האו"ה סוברים שכבר נתקיים הפסוק ומלאה הארץ דעה ובפרט אחשורוש שהי' שורשם בקליפה גדול מאד רצה לדמות לעליון בענין התגלות האור. ובזה תבין מה שצוה שתבוא ושתי לפניו ערומה כי זלע"ז בסט"א היו דו"נ דקליפה ובבחינות האור המתגלה ונגנז ביסוד שביאור הגר"א ז"ל סוד סרס את הזכר והרג את הנקיבה בחינות עטרת היסוד שנתלבש שם האור במים ולעתיד לבא יתגלה האור בעצמו והוא רצה לעשות כמו כן בקליפה שיתגלה בחינות העטרה מלכות בלי לבוש וזה להראות העמים והשרים את יפי' כי טובת מראה היא כי יפ"ת הוא מבחינות החסדים והאור ויפ"מ הוא בחיתוך אברים מבחינות הגבורות כמו שביאר הגראז"ל במ"א. ואולם לבאר למה הי' הענין דוקא בגלות פרס ומדי נעשה זה הענין אבאר הענין בארוכה

והענין עיין מה שכתוב רבינו הגדול הגר"א ז"ל בהיכל ששי פקודי בענין היכל הרצון בחינות מש"ה בגימ' רצו"ן שיש שם ד' חיות ארג"מ והם הד' נהרות כמ"ש ומשם יפרד והי' לד' ראשים והם הד' שעלו לפרד"ס ונגדם ד' קליפות תוהו. ובוהו וחושך. ותהום. והם ג"כ נגד ד' עולמות אבי"ע כמ"ש האריז"ל כי מקרא בעשי' פשט והוא פישון פי שונה הלכות. ובנהר זה עאל ב"ע ונגדו בקליפה תהו קליפה ירוקה החיצונה דאגוזא שהיא משתברת בנקל בעת נעשה האגוז יבשה ומשנה ביצירה ושם הרמז כי שם ג"כ האגדות שבש"ס והרמזים והוא סוד העופא דרבב"ח שראשו מטי עד צית שמיא ורגלוי במים שהוא סוד מט"ט שראשו בבריאה ורגליו בעשי' וגופו ביצירה כמ"ש בתיקונים. ומחברי המשנה המה התנאי"ם כמ"ש אית"ן מושך ושים בסלע קנך כמ"ש בתיקונים כי איתן אותיות תני"א והענין ושים בסל"ע כי שם נגדו בקליפה בוהו שהוא אבנים מפולמות שמהם יוצאין המים וכן