עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › בנין שמואל

בנין שמואל קלג

Binyan Shemuel 133 · בנין שמואל · free full Hebrew text

Open in the reader →

טו והנה אפשר לומר ג"כ הג' מועדים בג' נר"ן דז"א ששורשם מג' כח"ב שהם מתפשטין בראש בטן גוי' כמ"ש הגראז"ל בריש היכלות בראשית ובס"י כי הכתר מתפשט בראש וחכמה בגוי' ובינה בבטן והם נר"ן ועמ"ש בבתי הנפש סימן י"ג ונמצא כי למעלה כתבנו בשם הזוהר שהששה מועדים בחינות ש"ק דז"א ויהי' הג' רגלים חוץ מקומם בש"ק המה ג"כ בג"ר המתפשטים למטה ברב"ג והכל ע"ד רבינו הגראז"ל. ונמצא פסח בנפש בבטן לכן עיקר מצות פסח במאכל שלא יאכל חמץ והוא בבטן ושם הבינה מתלבשת וכן יציאת מצרים בבינה עלמא דחירות שלכן נזכר נו"ן פעמים יציאת מצרים בתורה כמ"ש בתיקונים. ושבועות ברוח נגד התורה שהיא בדיבור ברוח והוא בגוי' ששם הריאה והלב שמשם הקול כידוע ועמ"ש בבתי הנפש בברכת השיבה שופטינו בשם התיקונים כי הריאה נגד התורה לכן יש לה ה' אונות בסוד ה' חומשי תורה והוורדא נגד זה ספר עי"ש. והנה שם בגוי' מתפשטת החכמה כמ"ש הגראז"ל וכן אורייתא מחכמה נפקת. וסוכות בראש ששם מתפשט הכתר וכן סכך הסוכה בסוד כתר ודעת של זו"נ ולכן למעלה מעשרים פסולה כי עשרי"ם בגימ' כת"ר ודע כי אפשר לומר בדרך זה כי הג' רגלים שבתשרי כולם בחינות ראש של ז"א בג' מוחין ויוכל להתפרש בב' אופנים האחד בבחינות ג' מוחין ויהי' ר"ה בחינות בינה ולכן הוא יום הדין ויוה"כ חכמה לכן בו עבודת הכה"ג כמ"ש למעלה בארוכה וסוכות כתר ג"כ כמש"ל. **([והנה ביארנו ענין ג' מועדים בז"א ונלע"ד עור שעיקר ג' מועדים אלו מתפשטים למטה ביצירה כי ז"א מקנן ביצירה וכלפי מ"ש בבית הקרבן ח"א שמשנה תורה סודה בעולם היצירה משנה למלך ולכן נשנו שם בפ' ראה הג' מועדים אלו והם עד"ז ממטה למעלה כמ"ש שמור את חודש האביב כי שמור בנוקבא. וכן הוציאך ד' ממצרים לילה. וחג הקציר ביכורי מעשיך ברוחא וחג האסיף באספך את מעשיך בבינה זמן שמחתינו עי"ש היטב ותראה מכוון ולכן מקודם לזה כתוב ענין בכור ומעשר שביארנו בבית הקרבן שהם ביסוד היורד ליצירה וכן דיני מתנות עניים ודיני עבד עברי שהוא ביצירה כידוע ולאשר היצירה הוא בחינות ארץ ישראל כמ"ש האריז"ל לכן מיוסדים ג' מצות מועדים אלו בפירות הארץ בפסח עומר ובשבועות ב' הלחם ובסוכות השמחה בד' מינים וכן הסכך בפסולת גרן ויקב. וכן השמחה הוא מחמת אסיפת הפירות. מיהו כבר ידעת מ"ש האריז"ל שבא"י מתנהג בימות החול ע"י היצירה ובמועדים מסוד הבריאה א"כ קדושה הנ"ל שבמועדים מבחינות היצירה אינה נצרכת בא"י ונכללת בקדושתן שבבריאה ולא נצרכה אלא להעדפה ותוספות קדושה אבל בח"ל ששם בימות החול שולט העשי' י"ל עם האמור שיו"ט ב' שבח"ל נגד היצירה כי יו"ט ראשון בבריאה והשני ביצירה ועפי"ז יבוא כמין חומר מה שאנו בני ח"ל קורין ביו"ט ב' של פסח ועצרת כל הבכור כי מועדים אלו שבמ"ת לפ"ד ביצירה ומיושב ג"כ למה אנו אין עושים ב' יו"ט רק בג' רגלים ולא בר"ה ויוה"כ [כי ר"ה גם בני א"י עושין מטעם אחר] כי הם ג' גווני הקשת שבמט"ט עיין בזוהר פנחס בר"מ רי"ז כי קש"ת דגלותא הוא מט"ט וי"ל שע"ז רמזו בגמרא מפני מה מועדים שבבל שמחים מפני שהם עניים וי"ל כוונתם על יו"ט שני שבבל נגד מט"ט ששם בחינות מתנות עניים והענקת העבד ושם נרגש השמחה יותר מבבריאה כמ"ש האריז"ל יוצר אור ביצירה ובורא חשך בבריאה כי שם מכוסה ויש להאריך עוד בזה רק כי קצר המצע]:

)** ובאופן ב' י"ל ע"ד א"א