בנין שמואל קכד

קין על הבל והרגו כי קין הי' רובו מגבורות הזכר והבל רובו מחסדי הנקבה אך שלא הי' יכול להשלימו כי סותר כל האמור שם למעלה, ועתה הנה בא רעהו וחקרו זה רבינו הגראז"ל שלפי דבריו הדברים מבוארים באר היטב. אפשר לפרש בזה הפסוק הנה מה טו"ב בסוד החסדים ומה נעי"ם בסוד הגבורות אוירא ובוצינא שבת אחים גם יחד הוא שני אחים הנ"ל קין והבל בעת שיתוקנו להיות יחד כמו במשה ויתרו שהיו גלגול קין והבל כשמן הטוב על הראש, בחינות הבל, היורד על הזקן בחינות קין שיורד על פי מדותיו. כמ"ש בפנים כי הדיקנא בסוד ז"א דכורא ששה מדות הנהגת מדה במדה כמ"ש מד"ו ב"ד מדו כמדתו. ואחר שביאר היטב ענין קין חוזר לבאר בחינות הבל בסוד הטל הנוטף משערות הראש באחור בחינות נוקבא ויורד מרישא דא"א עד רישא דז"א ומשם לרישא דנוקבא והענין כמ"ש ששערות הראש בחינות נוקבא לכן יורדים עד הנוקבא משא"כ דיקנא שהיא בחי' דכורא לכן אינה מתפשטת רק עד הז"א ולא אל הנוקבא דז"א שאין לה זקן והבן. ולכן אמר כטל חרמון שיורד על הררי ציו"ן כי שם צוה ד' את הברכה חיים עד העולם בסוד מב"ד מלכות חיים שאל ממך נתת לו. והנה הסיום המזמור בבחינות השערות היוצאות לחוץ קין בדכורא והבל בנוקבא אבל ההתחלה בפנימיות הבל באוירא חסדים וקין בוצינא דקדרוניתא גבורות וע"ז אמר מה טוב ומה נעים שבת אחים חו"ג והוא דבר נחמד לדעתי

ז ומעתה הבא נבוא לענין שאנו עסוקין לענין כללות השנה ימות החמה וימות הגשמים שראשיתם ניסן ותשרי שידוע סודן בחו"ג כמ"ש בזוהר ותיקונים כ"פ כי ניסן בחסד ותשר"י בגבורה לכן האותיות למפרע תשר"ק לכן הוכן לדין עמים ובזה פירש הגראז"ל מחלוקת ר"י ור"א אם בניסן נברא או בתשרי כי ר"י מתלמידי ב"ה חסד לכן אמר בניסן ור"א מתלמידי ב"ש לכן אמר בתשרי נברא וע"ז הקשה בעצמו על דבריו מדברי האריז"ל בשער ר"ה פ"ו כי ניסן סוד נוקבא ותשרי דכורא וכן לפ"מ שכתב בתוספות ר"ה כ"ז כי ניסן במעשה ור"ה במחשבה היום הרת עולם במחשבה וידוע כי דכורא ונוקבא סוד מעשה ומחשבה. ודכורא חסד ונוקבא גבורה וא"כ הי' צריך להיות בהיפך אולם עם דברינו הכל עולה על נכון בבחינות תיקוני דרישא ודדיקנא כי ניסן בשערי דרישא טל הנוטף מגלגלתא שסודה חסדים והמה באחורים נוקבא ותשרי ימות הגשמים בדיקנא ששורשה ממ"ס גבורות והיא בפנים דכורא. [וכן לדרך מ"ש בפרק י"א יהי' פסח בחינות נוקבא ועיין למעלה פרק ה"א בהג"ה שם והבן] ודע כי ב' אלו נגד מב"ד ומב"י כמ"ש בתיקונים כי מב"י יתגלה בתשרי ואז יפקון בדינא ולכן חלילה ימות מב"י אבל מב"ד נגד ניסן ואז יפקון ברחמי. ונ"ל שלכן מפטירין בפסח בחוהמ"ש העצמות היבשות ובחוה"מ סוכות במלחמות גוג ומגוג כי משיח בן יוסף ילחום עם עשו ועם גוג ומגוג ואח"כ יבא מב"ד ויהי' תחיית המתים לכן מפטירין בפסח בתחיית המתים. וגם ידוע כי תחיית המתים ע"י הטל הנוטף מגלגלתא כמ"ש באד"ר לכן בפסח שביארנו בסוד **(כי הצמר בחסדים נוקבים באחורים. ופשתים בדיקנא גבורות זכרים. ובזה י"ל ג"כ שז"ס בשר בחלב כי הבשר בחינות גבורות והוא בפנים, והחלב בחינות חסדים כמ"ש רוחצות בחלב (והוא לבן משא"כ הבשר אדום) ואעפי"כ היא באחורים כי החלב מביא את השינה שהיא בחי' אחורים וכן מצאתי בליקוטי מהר"ן שחלב בחינות אחורים ואסרה התורה שלא יתערבו יחד דוגמת השעטנ"ז והכל בדרך אפשר ואשאתמ"ש:)**