בנין שמואל קכב

מים טהורים וה"ס המים שקדמו לעולם עי"ש ונמצא כי עיקר שורש הגשם מתחיל מראש השנה. והוא ב' הנהגות טל וגשם פסח ור"ה ימות החמה וימות הגשמים **([ועוד טעמא רבא איכא למה שואלין המטר במועדים שבתשרי עפימ"ש לקמן פרק כ"ו ובהג"ה שם כי פסח למעלה בגלגלתא דא"א ור"ה וסוכות בגלגלתא דז"א ושם עיקר הנהגת מדה במדה לכן המה ימי דין ולא כן בניסן שהוא למעלה בא"א הי' הכל בלי איתערותא דלתתא כידוע והנה אף כי שם הוא לדרך אחר מ"מ בעיקר הדברים ישתוו עם דרכינו זה שפסח בגלגלתא דא"א וסוכות בבינה וידוע כי עיקר ראש ז"א ומוחותיו מבינה כי מאשא דכיא ואוירא דכיא שביסודה חו"ג נפיק גלגלתא תקיפא והוא גלגלת דז"א וכן לדרך שהבאתי בפרק י"א בשם הגראז"ל שפסח בנוקבא בנפש. שבועות ברוח. וסוכות בנשמה בינה. עולה ג"כ לדרך אחד עם האמור כאן כי סוכות בבינה מוחין דז"א ושם הנהגת מדה במדה משא"כ בפסח למטה בנוקבא שעמה מתנהגין בחסד לפי שהיא בין הקליפות כמ"ש דוד בשתים ולא עלתה לו משא"כ שאול שהוא בבינה עלתה לו באחת כי שם מדקדקין הרבה כמ"ש חכז"ל ע"פ הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם אלו ת"ח ששגגות נעשין להם כזדונות כי שגגת תלמוד וכו'

והנה מכל הנ"ל תראה שנעוץ סופן בתחילתן כי פסח הוא ראשון למקראי קודש זכר ליציאת מצרים והוא האחרון וכן הוא במזלות שטלה הוא הראש ושם ראש התלי תנין המזלות והוא בעגול זנבו בראש נעוץ סופו בתחלתו כמ"ש רבינו הגראז"ל בס"י ובס"ד בענין הגלגלתא סודות גדולות. והוא ג"כ בקומת א"א הכולל כל האצילות ויהי' פסח בראשו וגם למטה בעקביים ששם המלכות דז"א ור"ה בטבור כמ"ש למטה פרק כ"ו. ואולם כ"ז בענין החצוניות אבל בפנימיות שהיא התורה להיפוך כי שם הראש והסוף בתשרי כי כן מסיימין התורה בש"ת ומתחילין תיכף כי נעוץ סופן בתחילתן והענין י"ל עפימ"ש האריז"ל שברוחא להיפוך שבא חסד שברוחא בכלי הגבורה וגבורה בחסד ודו"ק היטב וההי"ב].)** הא' מרוב חסדי השי"ת ניזונין הכל צדיקים ורשעים בחי' ט"ל והשני היא מה שהצדיקים ניזונין בזרוע בגבורה ובאים בכח מעשיהם והוא בסוד הגשם ולכן ר"ה יום המשפט כי מפסח עד ר"ה ניזונין בחסד בחי' ט"ל. ובר"ה מתעוררין הגבורות גשמים שאינם יורדים רק במדה לעושי רצונו בחינות פנים י"ג תיקוני דדיקנא וכן מתעוררין אז באלול ובעשי"ת י"ג מדות הרחמים כידוע

ו והנה לבאר מעט הדברים יען המה מקור לכמה דברים דע כי הנה בע"ח מבואר כי הג' רישין דא"א נכללין רק בשנים כתרא ומ"ס. ואוירא נכלל בכתרא, ונמצא המה ב' לבד כתרא ומ"ס. חו"ג דעתיק. ומהם ב' בחינות טל וגשם שערות הראש ודיקנא. ולדעת הגראז"ל שחסר דעתיק באוירא. וגלגלתא בחינות בינה ודעת הנה הוא ס"ל ששערות הראש שורשן מאוירא כמ"ש בליקוט הנדפס בסוף יהל אור וכן כתוב גם בע"ח שעולים דרך האוירא בסוד בני ישראל עי"ש. ועכ"פ תראה כי לדעת כולם שערות הראש מסוד החסד דעתיק ודדיקנא ממ"ס מגבורות דעתיק והנה כתב הגראז"ל כי כתרא ומ"ס סוד אוירא ובוצינא חו"ג בחינות דכר ונוקבא כי מ"ס בחינות נוקבא אל כתרא ואוירא עי"ש בס"ד וגם בפ' כח ובמאמר הטעמים בתז"ח ע"ט כי הנוקבא תמיד גבורות וזכר חסדים. והנה כתב הגראז"ל בס"ד וביהל אור כי קין סודו בדיקנא לבושי' כתלג חיור שהוא סוד לבוש בדים פשתן שהוא יותר לבן מן הצמר כמ"ש בגמרא, והבל שורשו משערות