בינת אדם, שער איסור והיתר כט

שייך לכלל כ"ג סי' ד':

(יז) בש"ך ס"ק י"ב ובפ"ח וכתב הפ"ח דדברי רמ"א אינו מדוקדק שהרי ע"כ הב"י מיירי ביש לו עוקץ דאל"כ בלא"ה כשר וע"ז כתב רמ"א ויש מכשירין דמשמע אפי' בעוקץ וז"א שהרי ביש לו עוקץ ליכא מאן דמכשיר ואני תמה שהרי המעיין בב"י נראה להדיא שאין שום אחד מהפוסקים מחלקין בין עוקץ או לא אלא דהרשב"א כתב כן לרא"ש ובשאר דברי רשב"א שהביא הב"י לא נזכר מזה כלום ואפשר שרשב"א כ"כ לרא"ש על מה שכ' הרא"ש בתשו' הביאו הב"י שהיה העוקץ נכנס לבין הצלעות אבל בסתם עוקץ אפשר דלכ"ע מודים ומש"כ דדינו כשמוט ר"ל לענין לחוש לנקיבת ריאה אבל לא ממש לשמוט דמ"מ שמוט נזכר בגמרא וזה לא נזכר בגמרא וצ"ע: