בכורי יוסף ד

ראשית בכורים כל יודע לבחון דבר לאשורו יענה ויאמר אמת. בי בדורנו זה אף כי עלינו והצלחנו עשר מעלות בחכמות טבעיות ולמוריות. כי אצל לנו ה' רוח מלא מאלה וגם העיר לב מלכינו הישרם יברכם ה' לתמוך בידי כל חכמה ומדע ומה נאוה פרי מחשבותם בימינו להועיל ולהיטיב. אך לדאבון נפשנו, נראה דבים אשר דבקה נפשם בם לא לחכמה ולא לרעת אך התמכרו אליהם לפלס כל דרכיהם על פי משפט האהבה והחשק בנות הטבע וכל ק אשר תשאל חמדת החיים המוחשים אשר בארץ יסודם, כאלו לזאת נוצרנו ואין לנו כ"א עולם אחר גם בכל מעינם ומחקרם יגורו בעליל כי אך למראה עיניהם המשפט וכל אשר לא לומד לעיניהם לראות זרת לנפשם. ויאמרו לא הוא כאלו כל יקד הטבע ראתה עינם וכל משטריה נודע למו ואנחנו לא ראינו מי בכל חוקרי הטבע וחכמיה מימות עולם אשר ואמר כי בתכונתו מצא מה היא תכונת נפש החיה המסתתרת בתוך כל היצור ונפש המשכלת תהופפת עלינו לבדנו הן לא ירע האדם את נפשו ואיך ירע את זולתו. ומה חיי האדם ההולך אחרי עיניו:: ראשיתו עיר פרא ואחריתו חרש את חרשי אדמה. וימי הבינים עבד נמכר לתאות נמבזות ונבזות. מאוייו ומאויי אשתו ובניו אשר נוטל עליו ולמה לנו חיים ומה יוסיף לנו זוהר כתר השכל המלא זיו ונגה כי, מה אור, כי נראה אך כאור הברק הנוצץ בחשכת לילה ואפלה לאיש תועה במדבר וערבה מקום שם אריה ופריץ חיות אשר אך יפקח עיניו לראות כי מות לו מסביב כן יפקחו עינינו לראות בי כל ימינו המה מהבל יחד וחיינו רעים מכל בהמת וחית השדה אשר לא ירעו את מכאובם. ואנחנו נוספנו דעת להוסיף, מכאוב ואיך ירעו ארחות יושר דורכי נתיבות עקלקלות כאלה אשר נפש כל חי לא ישרה בקרבו

ואין לנו מקוה אך בדת קרשנו. אשר חטהרנו מכל חלאת התאות המגואלות. ותקדשנו להדבק באלהי האמת והמבטחת אתנו על שדיה להביאנו אחרי צאתנו מעמק העכור הזה למרום הררי קדש משכנות מבטחים לנעימות נצח: א) וכל משפטיה אך מעגלי יושר ב) לשמור כל אדם על הונו וקנינו. ושלא לעוות משפט כל גבר