בכורי שלמה חלק א קיא

ועוד יש לחלק דהתם בדבר דכל חד באפי נפשי' התירא הוא פליגי אבל הכא דחד אסור וחד מותר כ"ע מודו דחוששין,

עח) נראה פירוש דבריהם דמתחלה סברו דכל היכא דאין חוששין לא הוי גורם כלל דהרי למ"ד אין חוששין מותר בפרידה ולא קאמר דתלוי אם זוז"ג אסור או מותר ותירצו דלעולם אף אם אין חוששין לזרע האב הוי גורם ומאי דשם מותר למ"ד אין חוששין דשם לא שייך גורם דהאי לחוד שרי והאי לחוד שרי

עט) ואח"כ כתבו בתוס' ומיהו בפרק בהמה המקשה (בדף ס"ט) מיבעי להו מאי לחוש לזרעו דהאי יוצא כונת קושיתו לפי מאי דמסקו כאן דכל היכא דחד אסור תלוי הדבר בזוז"ג א"כ אמאי קאמר שם בגמרא דלחוש לזרעו דהאי יוצא תלוי הדבר בחוששין לזרע האב או אין חוששין והא התם חד אסור וחד שרי תלוי הדבר בזוז"ג ואם זוז"ג אסור אסור בכל גוונא ואם זוז"ג מותר בכל גוונא מותר

פ) עד כאן הארכתי לפרש פשט דברי התוס' והנה המה בעצמם הניחו בקושיא מהך דאבר יוצא וכן קשה מבן פקועה שבא על בהמה דעלמא דקאמר ג"כ שם בגמרא דתלוי אם חוששין לזרע האב או לא ואמאי לא קאמר דתלוי אם זוז"ג אסור או מותר

וגם בלא"ה אינו מובן דברי התוס' דתירצו דכל היכא דהאי לחוד' שרי והאי לחוד' שרי לא שייך זוז"ג והנה לכאורה הי' נראה פירושם הנ"ל היכא דאנו באנו להתיר משום זוז"ג לא שייך היכא דהאי לחוד' שרי והאי לחוד' שרי כפי מה שכתב הר"ן בע"ז הנ"ל דגם זוז"ג דמותר הוי ג"כ בתורת ביטול ובכלאים קיי"ל דכל היכא דהאי לחוד' שרי והאי לחוד' שרי ובהדי הדדי אסור לא שייך ביטול דנעשה כולו איסור

פא) אך זה ניחא אם הי' רק הקושיא אמאי למ"ד חוששין לזרע האב אסור בכלאים יהי' מותר מטעם זוז"ג הא התירץ שפיר כנ"ל כיון דהאי לחוד' שרי והאי לחוד' שרי ובהדי הדדי אסור לא שייך ביטול אבל לפי מה שבארנו לעיל דהקושיא להיפך ג"כ דאף למ"ד אין חוששין לזרע האב עכ"פ גורם הוי ולמ"ד דזוז"ג אסור לתסר זה בודאי קשה עוד יותר כיון דהאי לחוד' שרי והאי לחוד' שרי לא שייך בו ביטול בודאי לתסר

פב) וגם אף אם נימא דהקושיא הוא רק אף למ"ד חוששין לזרע האב מ"מ יהי' מותר מטעם גורם ג"כ לא יתורץ בתרוצים הנ"ל דכיון דהאי לחוד' שרי והאי לחוד' שרי אינו בטל ואף זוז"ג אסור

פג) דהנה ידוע דברי הר"ן בתשובותיו דרצה לומר דהיתר בהיתר לא בטל כמו בכלאים ותמהו עליו דהרי מבואר במשנה דצמר רחלים בטל בצמר גמלים אף דהוי שניהם היתר בהיתר וע"כ רק דהאי לחוד' שרי והאי לחוד' שר ובהדי הדדי אסור אז לא מהני ביטול כיון דמשניהם נעשה גוף אחד איסור ואיך שייך בו ביטול אבל היתר בהיתר דעדיין אין כאן איסור כלל ואינו נעשה שניהם גוף איסור רק כשיחברם אח"כ לדבר אחר יהי' אסור כמו שם צמר רחלים וצמר גמלים דשניהם היתר רק כשיחברם לפשתן אח"כ יהי' אסור שפיר עתה בטל ההיתר בהיתר

פד) וא"כ בכלאים שאמו מין אחר ואביו מין אחר יהי' תלוי בפלוגתת הירושלמי וסוגיא דידן דידוע דשיטת הירושלמי דאסור לרכוב על פרדה מק"ו דאם אסור להנהיג שור וחמור יחדיו זה אצל זה מכ"ש כשהם יחד מחובר מגוף אחד מק"ו דכלאי בגדים דזה אצל זה מותר וכשהמה מחוברים יחדיו אסור ולשיטת הש"ס שלנו מותר לרכוב על פרדה רק אסור לחברה עם מין אחר

פה) וא"כ לשיטת הירושלמי שפיר ניחא חילוק הירושלמי דכלאים הבא מסוס וחמור אסור עם האם אם חוששין לזרע האב ולא שייך לומר להתיר משום זוז"ג דכיון דהאי לחוד' שרי והאי לחוד' שרי לא שייך בו ביטול דהוי כמו כלאים ממש דכל אחד לחוד' שרי ובהדי הדדי אסור לא שייך בו ביטול כיון דמשניהם נעשה גוף אחד איסור וה"ה בכלאים הבא משני מינים דנעשה משניהם גוף אחד איסור דאסור לרכוב על הפרדה גופה ונעשה גוף איסור. אבל לשיטת הגמרא שלנו דעל הפרדה גופא מותר לרכוב והיא לא נעשית גוף איסור רק בהצטרפות עם מין אחר יהי' אסור אבל הפרדה גופא לא הוי איסור שפיר בטל התערובות כיון דאינו נעשה משניהם גוף האיסור וגם עתה מותרים שניהם אך שיהי' אסור לצרף עם מין אחר שפיר בטל כנ"ל וגם זוז"ג מותר כנ"ל

פו) עוד יוקשה לשיטתם לחלק דלא אמרינן זוז"ג רק כשחד אסור וחד שרי עדיין יוקשה לשיטתם מה שכתבו בעצמם בחולין (בדף קל"ב.) דכוי הבא מבהמה וחי' חלבו אסור אף שאביו בהמה ואמו חי' משום שחוששין לזרע האב שם בוודאי קשה יהי' מותר מטעם זוז"ג דשם שפיר הוי חד אסור וחד שרי ואפשר ליישב דבריהם וסברתם כך דדוקא בדבר שהוא תלוי באיסור והיתר זוז"ג מותר דכך קבלו חז"ל דכל שיש גורם היתר ג"כ בצירוף האיסור מותר

פז) אבל דבר שאינו תלוי באיסור והיתר דהאי לחוד' שרי והאי לחוד' שרי רק ההצטרפות אסור או אף שההצטרפות עדיין עתה לא יאסר רק שלא יוכל להצטרף אח"כ עם מין אחר והיא פרדה לשיטת הש"ס דילן ולא הוי האיסור משום שאיסור גורם האיסור הזה שאין כאן איסור כלל אך האיסור הוא משום שהוא מין אחר ומין זה עם מין אחר אסור ובזה לא שייך זוז"ג דאם זאת הפרדה אמו סוס ואביו חמור וחוששין לזרע האב דאסור הפרי עם האם נימא דיהי' מותר משום זה וזה גורם דאטו משום שיש ג"כ גורם אחר נעקר ממנו שם המין אחר ומי שהוא חציו סוס וחציו חמור נימא דהוי זוז"ג ולא יהי' לא סוס ולא חמור עכ"פ לא נעקר ממנו שם המין ורק בדבר התלוי רק באיסור והיתר אמרינן כן כיון דהוי זוז"ג אין חל עליו שם איסור ולא בדבר התלוי במהות המין אך שייך לומר כיון דהוי זוז"ג לא יהי' עליו שם המין כלל לא מין זה ולא מין זה אתמהה וע"כ דשני מינים יש בו וממילא שני המינים הללו אוסרים אח"כ עם מין אחר

פח) וכן לענין כוי הבא מבהמה וחי' אף דחלב בהמה חסור וחלב חי' מותר והוי חד אסור וחד שרי מ"מ שני מינים המה וע"כ אנחנו צריכין לומר דזה חצי חי' וחצי בהמה וממילא אסור ואף דלענין איסור אמרינן זוז"ג מ"מ כיון דאיסור תלוי מאיזה מין הוא או מבהמה או מחי' ולענין זה לא שייך זוז"ג וע"כ הוא חצי חי' וחצי בהמה וממילא החלב אסור ולזה הסברא יש מקום. אך לא יתיישב בזה עדיין כל הקושיות וגם התוס' עצמם הניחו בקושיא מהך דאבר היוצא שבא על בהמה דעלמא דאיתא בגמרא דתלוי אם חוששין לזרע האב אסור ואמאי לא נימא דהוי זוז"ג גורם דאיסורא וגורם דהיתרא דהתם חד אסור וחד שרי ושם לא תלוי בהמין

פט) ולולי דברי רבותינו הקדושים ז"ל הי' אפשר לפרש הכל ואולי גם המה כיונו לזה לפי דברי הר"ן שהבאנו לעיל דזוז"ג לא שייך רק היכא שאין כאן תערובות גמור גופו של איסור רק גורם לבד אבל היכא שגופו של איסור מעורב בו אין זה ענין לגורם דאף דזוז"ג מותר מ"מ בזה יש תערובות גמור

צ) וא"כ נראה ברור דלמ"ד חוששין לזרע האב אין להתיר משום זוז"ג דכיון דחוששין לזרע האב אין כאן גורם לבד רק תערובות ממש זרע האב בזרע האם ומכ"ש אם זרע האם לאיסור בודאי אין להתיר בשביל זרע האב דהוא ג"כ גורם והוא גורם להיתר דהא זרע האם בודאי הוא גופו של איסור ולא גורם לבד אבל אם נימא אין חוששין לזרע האב אין בו גופו של איסור דאין חוששין לזרעו אבל עכ"פ גורם הוי שעכ"פ אביו גרם לו להיות וזה ברור

צא) וא"כ לכאורה לא קשה קושית התוס' דשם גבי פלאים תלוי רק בחוששין לזרע האב דאם חוששין לזרע האב אסור פרי עם האם ולא קשה דהוי זוז"ג כיון דחוששין הוי תערובות ממש ולא גורם וכן מסתבר דכלאים שאסור כגון סוס עם חמור אין האיסור בשביל שאביו גרם לו להיות סוס אך הוא עצמו סוס וכן הוא בחצי הסוס