בכורי שלמה חלק א קט

נטועה שנטע מאגוז וגדל ענף זה הענף הרכיב באילן אחר והוי זוז"ג וכתב רש"י דלשון זה אינו דומה לו ההרכבה הנטיעה הראשונה מותרת משום דהוי זוז"ג. והתוס' כתבו דלא נוכל לומר דהפירוש שאם הרכיב היינו ילדה בזקנה דמותר מטעם גורם וגורם דזה בלא"ה מותר משום דבטל הילדה בזקנה כדאיתא בסוטה וא"צ לזוז"ג רק הפירוש כפירוש האחר דנטע והרכיב הוי הכל אחד שהנטיעה מאגוז של ערלה הרכיב אח"כ באילן אחר ולא קשה קושית רש"י דהנטיעה לחודא מותרת משום זוז"ג האגוז דאסורא וקרקע דהיתרא דזה לשיטתם לא הוי זוז"ג כיון דלא הוי שני הגורמים בדבר אחד

נא) ותמוהים דבריהם דכתבו דלא נוכל לפרש שהרכיב ילדה ע"ג זקנה דא"צ לבוא משום זה וזה גורם אך בלא"ה בטלה הילדה בזקנה כדאיתא בסוטה וקשה גם לפי פרושם דמיירי דנטע אגוז של ערלה וצמח מזה יחור והרכיבו באילן אחר דהיחור לחודא אסור דלא הוי זוז"ג ומותר משום שהרכיבו באילן אחר

וקשה דעכ"פ מה שהרכיבו באילן אחר א"צ לטעם דזוז"ג אך ממילא בטל היחור באילן כמו דאיתא שם דבטלה הילדה בזקנה

נב) ומכאן ראי' ברורה דלא אמרינן דבטלה הילדה בזקנה רק לענין ערלה כנ"ל דיונק מיניקה של היתר ולא לענין שאר דברים

נג) ומשו"ה בנטע אגוז שהענף היוצא אסור בהנאה והרכיבו באילן אחר לא אמרינן דבטלה היחור באילן דרק לענין שני ערלה אמרינן ג"כ דלא נאסר משום ערלה שאיסור הערלה הוא רק ביונק יניקה של איסור תוך שלש שנים וזה יונק יניקה של היתר אבל בנטע אגוז של ערלה שהענף היוצא אסור בהנאה מצד עצמו אף בהרכיבו באילן אחר אסור ולא אמרינן דבטלה היחור באילן ומזה ראי' ברורה דרק לענין ערלה אמרינן דבטלה הילדה בזקנה ולא לענין דבר אחר

נד) והנה בגוף קושית התוס' שהקשו דבהרכיב ילדה בזקנה אין אנו צריכין לבוא לטעם זוז"ג דבל"ה בטלה הילדה בזקנה. לפי דברי הר"ן בתשובותיו (סי' ע') לא קשה מידי דהוא כתב שם לענין עור שנצטבע באיסורי הנאה ובעפצים וכתב דאין להתיר מטעם זוז"ג. דכי שרינן זוז"ג היינו כשאין שם גופו של איסור שאין האיסור אלא גורם לבד אבל כל שנתערב גופו של איסור אי אפשר להתירו מטעם זוז"ג שהרי שנינו אלו אסורין ואוסרין בכל שהוא ואין תערובותם מותר מטעם זוז"ג ולא התירו זוז"ג אלא תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה שאין גוף האיסור בפת וזורעין תחת האשרה ירקות שאין גוף האיסור בירקות ושאור של חולין ושל תרומה נמי אע"פ שגוף השאור בעיסה גופו של איסור כבר נתבטל במאתים ואין כאן אלא חימוץ הבא בגרמתו של איסור אבל להתיר תערובות גוף האיסור כל שלא נתבטל מטעם זוז"ג אי אפשר יעו"ש

נה) הכלל היוצא מדבריו דהא דאמרינן זוז"ג מותר היינו רק היכא שאין כאן גופא של איסור או שהאיסור כבר נתבטל ולא נשאר כאן רק גורם וא"כ שפיר ניחא דבסוטה קאמר בגמרא דילדה בטלה בזקנה ובע"ז קאמר הטעם משום זוז"ג דתרווייהו צריכא דאם לא הי' בטלה הילדה בזקנה לא הי' מותר מטעם זוז"ג אך מתחלה צריך הביטול כדאיתא בסוטה ואחר שנתבטל עדיין אסור משום הגורם דעדיין גורם איסור יש כאן וזה שוב מותר מטעם זוז"ג. ולמ"ד זוז"ג אסור בודאי יש כאן איסור אף דבטלה הילדה בזקנה מ"מ עדיין גורם יש כאן וכאשר כתב הר"ן דהאיסור דגורם הוא אחר שנתבטל ולא קשה קושית התוס'

נו) אך כפי אשר בארנו לעיל דהפירוש דהילדה בטלה בזקנה אינו ככל ביטול דעלמא דבטל זה בזה לענין כל דבר אך הפירוש דהילדה לא נאסרה משום ערלה כיון דהיניקה שלה מהזקנה וזה הוי יניקת היתר לא יניקת איסור ככל ערלה ובטל כח הצמיחה מהילדה אצל הזקנה כיון דעיקר כח הצמיחה הוא מהזקנה

וא"כ שפיר הקשו בתוס' דלא שייך בזה עוד זוז"ג דאין כאן גורם דאיסורא כלל ואין בזה בתורת ביטול שהאיסור נתבטל אך שאין כאן איסור כלל דבטלה הילדה אצל הזקנה והוי כאילו הוא חלק מהזקנה ואין כאן איסור כלל ואין כאן גורם דאיסורא כלל

נז) וניחא ג"כ דברי התוס' דלשיטתם דמיירי דנטע אגוז של ערלה וגדל ענף וחזר והרכיב זה הענף שפיר מותר מטעם זוז"ג. ולא קשה דאף בלא הטעם דזוז"ג ממילא מותר בתורת ביטול כדאיתא בסוטה דבזה דהילדה אסור בהנאה מצד עצמו כיון דגדל מפרי של ערלה אף אם נימא דנתבטל בהילדה מ"מ עדיין הוי גורם דאיסורא דהפרי גדל גם מכח הילדה ונצרך לומר דזה וזה גורם מותר

נח) וגם בלא"ה נוכל לומר דלענין מה שבטלה הילדה בזקנה לענין ערלה שפיר הקשו בתוס' דאינו צריך עוד לבוא לטעם דזוז"ג. דהא דאמרינן דאף דבטל גוף האיסור אעפ"כ עדיין אסור משום זוז"ג הוא רק היכא שגוף הדבר אסור מצד עצמו אבל היכא דגוף הדבר מותר מצד עצמו אך היוצא ממנו אסור והיוצא ממנו נתבטל שוב לא שייך זוז"ג לומר דעדיין איכא כאן גורם דאיסורא שאין כאן גורם דאיסורא כלל שגוף הדבר מותר ומה שיוצא ממנו נתבטל

נט) ומנא אמינא לה מדקאמר בגמרא בע"ז אליבא דר' אליעזר דסובר דזוז"ג אסור אעפ"כ אם סילק האיסור קודם שגרם האיסור מותר וא"כ הוי כ"ש אם בסילק את האיסור קודם שגרם איסור אחר מותר אף שכבר יצא ממנו דבר הגורם לחמץ מכ"ש אם גוף הדבר מותר לגמרי אך היוצא ממנו אסור דזה עדיף מקדים וסליק גוף האיסור דכאן ליכא כלל גופו של איסור דגוף הדבר מותר

ס) וכיוצא בזה ראיתי אח"כ בחות דעת לענין כחל כיון דהחלב במקומו מותר לא יוכל לאסור היוצא ממנו וגם טעם האוסר הוא ג"כ משום גורם. וכדאיתא בפרי מגדים ומשו"ה היכא שהטעם הוא מאיסור והיתר יחד אינו אוסר כדאיתא בפרי מגדים בכמה מקומות ובפתיחה לתערובות דמשו"ה אם נפל חצי זית ש מן איסור וחצי זית שומן היתר לתוך נ"ט ירקות אינו אוסר אף שמרגיש הטעם ע"י האיסור כיון שהטעם הוא מאיסור והיתר יחד מותר מטעם זה גורם דזה שצריך ס' אף שנתבטל ברוב משום שנותן טעם הוי רק גורם כמו בשאור של תרומה ושל חולין שנפלו לעיסה של חולין ונתחמצה אך הרשב"א כתב הטעם משום דניכר האיסור ואין עת האסף להרחיב פה הדיבור בזה

סא) נשובה להנ"ל כיון דסילק האיסור אף שגרם החימוץ בהיותו שם אינו אסור משום גורם כיון דהיוצא ממנו נתבטל מכ"ש היכא שגוף הגורם אינו אסור כלל רק היוצא ממנו וא"כ בילדה שסבכה בזקנה דהילדה אסור משום ערלה דאין גוף העץ אוסר רק הפרי הגדל ממנה כדאיתא ברש"י בע"ז (בדף מ"ח ע"ב) בד"ה ערלה דערלה אינו אסור רק הגדל ממנו ולא העץ יעו"ש וכדאיתא במהר"ם לובלין באורך

סב) וא"כ שפיר כיון דהילדה בטלה בזקנה לא היינו עוד צריכין לומר דזוז"ג מותר דכיון דנתבטל הליחה היוצא ממנה אין כאן עוד מקום לאסור משום גורם דהילדה גרם הגידול כיון דהילדה בעצמה מותרת אך הגידול אסור והגידול נתבטל ושפיר מקשים בתוס' דכיון דילדה בטלה בזקנה אין אנו צריכין לבוא לזוז"ג

סג) אבל שם בנטע אגוז של ערלה דהדין דבענף היוצא מן האגוז הוא גופא אסור בהנאה כאשר פירש שם רש"י בע"ז (בדף מ"ח ע"ב) בד"ה ערלה הנ"ל. שפיר נצרך לזוז"ג מותר דאל"ה אף דהילדה בטלה בזקנה עדיין אסור משום זוז"ג. והנה מהרי"ף נראה דפירש שם פירוש אחר בגמרא והוא המובחר שבפירושים דמה שנאמר שם ואם נטע והרכיב מותר האי הרכיב קאי על סיפא דמתני' דנאמר שם ר' יוסי אומר אין נוטעין ואין מרכיבין כפניות של ערלה היינו ענפים עם פירות קטנים מרכיבין באילן אחר ונגמרים שם בהאילן אחר

סד) וע"ז קאמר אח"כ ואם נטע והרכיב מותר היינו אם נטע קאי על אילן נוטעין אגוז של ערלה והבריך