ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית ט:א:ה
Beur HaGra on Yerushalmi Sheviis 9:1:5 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:5) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד א ומיבעיא ליה מהו שיהו אסורין משום ספיחין. פי' דיש בשביעית ג' חלקים דליזרע אסור מדאורייתא:
ספיח הקציר. דהיינו מה שגדל ממה שנפל בשעת קצירה:
במשומר אסור. ובמופקר צריך לאכול בקדושת שביעית. ואותן הגדלין מחמת שנפל בשעת קציר נמי אסורין משום גזירה ואותן שעלו מאליהן כמו אילנות או שאר ירקות הגדלין מאליהן. מן המשומר אסור ומן המופקר מותר אלא שצריך לאכלו בקדושת שביעית ואסור לקצור כדרך הקוצרים וכן אמרי' בגמ' לעיל דאת ספיח קצירך לא תקצור דמשמע מניה דדוקא כדרך הקוצרים הא שלא כדרך הקוצרים לא אתיא לעלו מאליהן אבל סתם ספיחין אסור אפי' שלא כדרך הקוצרים ומתני' נמי הכי קאמר כוסבר שבהרים דהיינו שעלו מאליהן בהרים פטורין מן המעשרות דסתמן הן הפקר ונלקחים מכל אדם בשביעית דסתמן אינן מן המשומר וע"ז מבעיא ליה אם אותן כוסבר אסור משום ספיחין דהיינו שאם גדלו מחמת נפילת הזרע בשעת קצירה ואינו משובח כמו כוסבר שבהרים אם מותר בשביעית או דספיחין אסור לעולם:
ופשיט ליה מן הדא ר' יהודה אומר ספיחי חרדל מותרין שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה. פי' שיהא מן המשומר אלמא דהיכא שבא מן ההפקר אף משום ספיחין מותר וכ"ש בעלו מאליהן והשתא אתי שפיר הא דאמרינן בגמ' לעיל (כ"ג ע"ב) דאת ספיח קצירך דמשמע מניה דקצירה שלא כדרך הקוצרים מותר אתיא ספיחי היתר דהיינו שבאין מן ההפקר ולפיכך מותרין הספיחין שלהן ור' מנא אמר דהא פשיטא ליה דספיחין אף שהוא בהיתר מ"מ אסור לקצור כדרך הקוצרים ומאת ספיח שמעינן דאפי' עלו מאליהן דהו"א שמותר לקצור קמ"ל:
כתב יד ב מהו שיהו אסורין משום ספיחין. ג' חלוקי דינים בשביעית. הנזרעים ביד בשביעית אסורים באכילה מדאורייתא. ספיח הקציר היינו הגדל מן הזרע שנחבט בעת הקציר אם הוא שמור אסור ואם הוא מופקר מותרים לאוכלם בקדושת שביעית ואסור לקוצרם כדרך הקוצרים אבל רבנן אסרו אותן ספיחין מחמת גזירה . אבל ספיחין העולין מאליהן כגון אילנות וירקות הגדלין מאליהן. אם הוא מן המשומר אסור. ואם הוא מן ההפקר מותר לאוכלן בקדושת שביעית אפי' מדרבנן אלא שגם הם אסור לקצור כדרך הקוצרים. וכן אמרינן (בירושלמי לעיל כ"ג ע"ב) את ספיח קצירך לא תקצור כדרך הקוצרים הא שלא כדרך הקוצרים מותר לא אתיא אלא לעלו מאליהן. אבל ספיח הקציר אפי' שלא כדרך הקוצרים אסור. ומתניתין נמי ה"ק כוסבר שבהרים היינו שעולין מאליהן בהרים פטור מן המעשרות ונלקחין מכל אדם בשביעית דסתמן מן ההפקר ולא מן המשומר. ומבעי לי' כאן בכוסבר שגדל מן הזרע שנחבט בעת הקציר ואינו משובח כמו כוסבר שבהרים אם נאסר משום ספיחין או לא. ופשיט לי' מן מה דתנן ספיחי חרדל דמותרים שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה ללקט אותן מן השמור אלמא דספיחין מותרין וכ"ש בעלו מאליהן . והשתא אתי שפיר הא דאמרינן לעיל את ספיח קצירך לא תקצור הא שלא כדרך הקוצרים מותר. אתיא לספיחי היתר שבאים מן ההפקר לפיכך מותרין הספיחין שלהן: