ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית ז:ב:ג
Beur HaGra on Yerushalmi Sheviis 7:2:3 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד א תני וכולן. פי' לולבי זרדין והחרובין ושאר השנויים במתני' שנכנסו מששית לשביעית ששית. פי' משום דאזלינן בתר השרשה כשאר זרעים:
חוץ מן העדל. פי' דאזלינן בתר לקיטה כדמפרש בתר הכי:
ר' אבהו כו'. פי' שפליג וסבר דבכולן אזלינן בתר לקיטה:
ומקשי והתני כו' הסיאה כו' והקירנס שבחצר אם היה שנייה כו' מששית לשביעית ששית כצ"ל. אלמא דאזלינן בתר השרשה ועמד בקושיא:
ומקשי מניה וביה הכא את מני לחוריה. פי' גבי שביעית דאזלינן בתר השרשה:
והכא את מני לקומיה. פי' גבי שניה הנכנסת לשלישית דאמרת שלישית אלמא דאזלינן בתר לקיטה:
ומשני ר' יוסי שלישית. פי' משו"ה שניה נכנסת לשלישית אזלינן בתר שלישית דשלישית אע"פ שאין בהן מעשר שני יש בהן מעשרות:
אבל שביעית אין בהן מעשרות כלל :
ומפרש הטעם תמן ברשות בעלים. פי' גבי ששית הנכנסת לשביעית דאזלינן בתר שביעית היינו משום שאין בהן מעשרות והן ברשות בעלים לכך החמירו אבל שניה הנכנסת לשלישית דיש בהן מעשרות אף שאין בהן מעשר שני והן ברשות עני הלכך אזלינן בתר שלישית ליתן מעשר עני ואינו יכול לפוטרו ממעשר עני מספק ואז יתן גם מעשר שני:
וע"ז קאמר מוטב שיתן מעשר אחד בוודאי מליתן שניהם בספק. פי' דאם אתה מצריך עליו ליתן שני מעשרות הוא יודע שיש ספק וא"כ אפשר שאפי' אחד לא יתן מחמת פשיעה:
כתב יד ב תני וכולן כו'. הני כולם השנוים במשנתינו אזלינן בתר השרשה כשאר זרעים חוץ מן העדל דאזלינן בי' בתר לקיטה כירק:
לית כאן מששית לשביעית. דר' אבהו פליג וס"ל בכולן אזלינן בתר לקיטה. ומקשי והתני הסיאה כו'. אלמא דאזלינן בתר השרשה ועמד בקושיא:
הכא את מני לחודיה. מקשה על הברייתא מיניה וביה. דגבי שלישית אזלת בתר לקיטה. וגבי שביעית אזלת בתר השרשה. ומשני שלישית אע"פ שאין בהם מעשר שני יש בהן מעשרות כו'. ומפרש תמן ברשות בעלים. ר"ל כשנכנסת לשביעית שנה שאין בה מעשר כלל הרי הוא ברשות בעלים והחמירו על הבעלים. אבל שניה שנכנסת לשלישית שהיא ג"כ שנה שיש בה מעשר אלא שתוציא מן מעשר עני למעשר שני. ה"ה ברשות עני ואי אתה יכול להוציא מרשותו. וא"ת יתן שני מעשרות מספק. ז"ש מוטב שיתן א' בודאי ולא שנים מספק. כי אם ידע שהוא ספק יפשע ולא יתן כלל: