ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית ז:א:יח

כתב יד א תמן תנינן א"ר יהודה. פי' דחשיב התם גבי פסולי עדות סוחרי שביעית וקאמר התם ר' יהודה אימתי פי' [אימתי] הן פסולין לעדות:

בזמן שאין לו אומנות אלא הוא כו' :

ומפרש האיך עובדא. פי' האי שאין לו אומנות אלא הוא אם דוקא שיהי' לו אומנות אחרת בלא הוא אף בשביעית אז מותר לר"י אבל כשאין לו אומנות אחרת בשביעית אף שקודם שביעית היה לו מלאכה אחרת כיון שבשביעית אין לו מלאכה אחרת חשוב ג"כ לר"י אין לו מלאכה אחרת או אינו אסור לר"י אלא אם אף בשאר שני שבוע אין לו מלאכה אחרת אבל אם בשאר שני שבוע יש לו מלאכה אחרת אף אם בשביעית אין לו מלאכה אחרת חשוב ג"כ לר"י יש לו מלאכה אחרת כיון שבשאר שני שבוע היה לו מלאכה אחרת והא דא"ר יהודא אם אין עמו מלאכה אחרת דמשמע שצריך שיהיה עמו מלאכה אחרת איכא למימר דהיינו כשהיה יושב ובטל כל שאר שני שבוע:

ר' בא בר זבדי עד תנא ר' יהודא מיותר כאן :

תני ר' יהודא לחומרא האיך עבידא כו'. פי' דלר' יהודא אינו מותר אא"כ היה לו מלאכה אחרת בשאר שני שבוע ואף בשביעית אבל אם לא היה לו מלאכה אחרת בשביעית אף שהיה לו מלאכה אחרת בשאר שני שבוע או אף שהיה לו מלאכה אחרת בשביעית אלא שהיה יושב ובטל כל שאר שני שבוע אסור לר' יהודה פי' דכיון שאין עושה מלאכה אלא בשביעית ויושב ובטל כל שאר שני שבוע א"כ הוי עיקר המלאכה שלו מה שהוא עושה סחורה מפירות שביעית ומה שהוא עושה עמה מלאכה אחרת הוי כטפל לגבה ולכך אסור:

אבל אם היה עוסק צ"ל אבל אם לא היה עוסק :

אע"פ שאין עמה מלאכה צ"ל אע"פ שיש עמו מלאכה :

לא בדא מיותר :

הלכה כרבי יהודה מתני' צ"ל דמתני' פי' כר' יהודה ולא כרבנן והא דקאמר דמתני' היינו לא כמו שהברייתא מפרש לחומרא אלא כמתני' דמשמע דר"י אינו אוסר אלא אם אין לו מלאכה אחרת בשאר שני שבוע וגם היום אין לו מלאכה אחרת אבל אם היה לו מלאכה אחרת בשאר שני שבוע אף שבשביעית לא היה לו מלאכה אחרת מותר:

(איקלע) [אקלס] ר' בא בר זבדא. פי' לר' אבהו:

ומבעיא ליה להגמ' אף הכא כן. פי' אם גבי ציידין נמי פסקינן כר' יהודה או כרבנן:

ומפרש ר' יוסי בר בון תמן המלכות אונסת. פי' גבי סוחרי שביעית לפיכך הקילו דאם יש לו מלאכה אחרת מותר משום שהמלכות מטיל מס על הסוחרים:

ברם הכא. פי' גבי ציידין:

אין המלכות אונסת ואם כן אפשר דפסקינן כרבנן:

כתב יד ב האיך עבידא. ר"ל האי אין לו אומנות אלא הוא. אם דמצריך ר' יהודא גם בשביעית יהי' לו דוקא אומנות אחרות בלא הוא. או דס"ל בשביעית אף אם אין לו מלאכה אחרת ש"ד. אלא אם גם בשאר שני שבוע אין לו מלאכה אחרת אז אוסר ר' יהודא:

הלכה כר' יהודא דמתני'. ודלא כרבנן והא דקאמר דמתני'. היינו דלא כמו הברייתא שמפרש לחומרא אלא כמתני' דמשמע אלא אם אין לו מלאכה אחרת בשאר שני שבוע וגם בשביעית אין לו מלאכה אחרת. אבל אם הי' לו מלאכה בשאר שני שבוע אף שבשביעית אין לו מלאכה אחרת מותר:

[אוף הכא כן. מבעי לי' אם גבי ציידין נמי פסקינן כר' יהודא:

תמן המלכות אונסת. גבי שביעית הקילו משום שהמלכות מטיל מס על הסוחרים ברם הכא גבי ציידין אין המלכות אונסת ואפשר דפסקינן כרבנן: