ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית ו:א:ו
Beur HaGra on Yerushalmi Sheviis 6:1:6 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Sheviit 6:1:6) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד א א"ל מה אתון לתין כו'. פי' הרי אתם מכשירין ונוח לקבל טומאה אלמא שהיו נוהגין לאכול שם חולין בטהרה אלמא דיש בה מא"י נמי:
ה"ג שאין מכשירין ואנן שלקין ביעין ולתין כו' :
כתב יד ב המהלך מעכו לכזיב כו'. בשנ"א האריך לפרש גבולותיה. וז"ל שם על המשנה:
מא"י עד כזיב לא נאכל ולא נעבד כו'. פירוש מכזיב ועד הנהר ועד אמנה ושלשתן על הים המערבי של א"י הם וקצה גבול מערבית דרומית הוא נחל מצרים וקצה גבול צפונית מערבית הוא אמנה והוא הר ההר וכזיב היה ג"כ לרוח מערבית אלא שמשוך למעלה ביניהם לצד צפון ולכן אמר כאן מכזיב ועד הנהר ר"ל לצד מערבית דרומית וכן מכזיב לצד צפונית מערבית עד אמנה נאכל ולא נעבד ר"ל דאין מחויב לאכול בקדושת שביעית אבל לא נעבד היא עבודת קרקע. וז"ל הירושלמי כיני מתני' מכזיב עד הנהר מכזיב עד אמנה תני איזה הוא ארץ איזהו הוא ח"ל כל ששופע מטורי אמנה ולפנים א"י ומטורי אמנה ולחוץ ח"ל. ודלא כהר"ש וש"מ שפרשו דכזיב ועכו היה לרוח מזרחית של א"י. וכן רש"י ז"ל מפרש כן בגיטין ודחקו כולם משום דאיתא בגיטין דף ז' ב' ורמינהו כו' היה מהלך מעכו לכזיב ממינו למזרח הדרך טמאה משום ארץ העמים ע"ש. אבל באמת דט"ס הוא וכצ"ל מימינו למזרח הדרך טהורה משום כו' וכן איתא בירושלמי ובתוספתא והביאו הר"ש ג"כ התוספתא במסכת אהלות בסופו ע"ש אלא כמ"ש דהוא ברוח מערבית דרומית (וכמ"ש שופטים א' ל"א) אשר כו' עכו ואת אכזיב וחלקו של אשר היה במערב והכלל בזה דקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא ומ"מ לענין עבודה החמירו דלא נעבד ודוקא במחובר אבל בתלוש עושין. [עד כאן לשון השנות אליהו]:
מה אתון לתין. הרי מכשירין אתם לקבל טומאה. אלמא שנהגו לאכול חולין בטהרה: