ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ב:ג:ג

כתב יד א ה"ג ר' מנא זימנין דהוה אמר בה בתוך ד' אמות. פי' פעמים שהיה אומר הא דשער כותש מפסיק היינו כשהוא בתוך ד' אמות:

וזימנין דהוה אמר בה בתוך י' טפחים. פי' וא"כ קשיא אהדדי:

כנטועין מטע עשר לבית סאה. פי' דפעמים היה אומר שצריך שיהיו נטועין אותן האילנות על מטע עשר לבית סאה וא"כ לפ"ז יהיה בין אילן לאילן יותר מד' אמות וא"כ האי בתוך ד"א ובתוך י"ט לא קאי אבין אילן לאילן:

וע"ז מקשי מה את שמעת מיניה. פי' האיך יכול לשמוע מאותן מימרות התנאין שצריך שיהא כשהשער כותש:

ומפרש דה"פ דהאי בתוך ד"א היינו לגדר דהיינו שצריך שלא יהא האילן רחוק מן הגדר ד' אמות אז השער כותש:

והאי בתוך י"ט היינו בין נוף לנוף דהיינו שלא יהא בין ניף של אילן זה לנוף של אילן שכנגדו המסככין למעלה מן הגדר י"ט:

וממטע עשרה לבית סאה. פי' היינו בין אילן לאילן:

כתב יד ב זימנין דהוי אמר בה בתוך ד"א. פעמים הי' אומר שער כותש אינו מפסיק אלא כשהוא בתוך ד"א וזמנין דהוי אמר בה בתוך י' טפחים וקשיא אהדדי:

בנטועים עשר לבית סאה. ופעמים הי' אומר דבעינן שיהיו האלנות נטועים על מטע עשר לבית סאה והיינו יותר מד"א בין אילן לאילן:

מה את ש"מ. מקשי איך ומה תשווה מימרות הללו הסותרים זה את זה:

והוא שיהא ד"א לגדר. משני הא דקתני ד"א הוא השיעור מהאילנות עד הגדר יהיו בתוך ד"א:

והן שיהי' י' טפחים בין נוף לנוף. והא דקתני י' טפחים הוא המרחק שבין נוף לנוף אז נקרא שער כותש:

ממטע עשר לבית סאה. נשנית לענין המרחק שבין אילן לאילן: