ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ב:א:ט
Beur HaGra on Yerushalmi Peah 2:1:9 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Peah 2:1:9) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד א והשתא מפרש למתני' דקתני דבור וניר וזרע אחר מפסיק מפרש רב השיעור דבור וניר. היינו בית רובע וזרע אחר אפי' כ"ש:
ור"י סבר דבכולהו שיעור אחד דהיינו בג' תלמים של פתיח:
ומקשי מה ופליג. פי' אם פליגי רב ור"י:
ומפרש דלא פליגי דמה דאמר רב. דאפי' כ"ש מפסיק זרע אחר היינו באותו זרע אחר שהוא חיוב פאה דהירושלמי סובר דמה שהוא חייב בפאה הוא מפסיק יותר:
ומה דמר רבי יוחנן בפיטור פאה. פי' באותו מין שהוא פטור מן הפאה ולכך צריך ג' תלמים של פתיח:
ומקשי ובור וניר חייבים בפאה. פי' הא פליגי נמי בבור וניר והתם ליכא לפלוגי בכה"ג דהא כולהו אינן חייבין בפאה:
ומתרץ מה דאמר רב. פי' האי דתלי השיעור בבית רובע היינו בשדה בינונית. דהיינו סתם שדות שאינו יודע האיך הם גדולות ולפיכך תלי השיעור בבית רובע דהיינו שכל אורך הבור או הניר יהיה בית רובע אז חשיב והוי הפסק:
ומה דמר רבי יוחנן. פי' דתלי השיעור בג' תלמים של פתיח היינו משום דאיירי בשדה שהיא חמשים. פי' דהיינו שהיא רוחב חמשים על אורך חמשים לכך צריך שיהא רוחב הבור על שתים דהיינו רוחב שתים על פני כל אורך השדה שהיא ג"כ בית רובע ולא פליגי כלל:
כתב יד ב ובור וניר חייבין בפאה. בתמיה כלומר הא בבור וניר נמי פליגי והתם ליכא למימר חיובי פאה:
מן מה דאמר רב בשדה בינונית. היינו סתם שדות הארוכות והרחבות אינו מפסיק בור וניר כ"א בית רובע דוקא:
דאמר רבי יוחנן בחמשים על שתים. לא איירי אלא בשדה שארוכה חמשים ורחבה שתים בעינן ג' תלמים של פתיח היינו רוחב שתים והאורך היה על פני כל אורך השדה הוא חמשים אמה וזהו ג"כ חשבון בית רובע ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי כלל: