ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי ערלה ג:א:ט

ומשני מתני' מסייע לדין פי' כשהוא אומר לא תאכל עליו חמץ למדנו שהוא אסור בהנאה. פי' דכ"מ שנאמר לא יאכל כו' אסור בהנאה הא מת"ל לא יאכל חמץ כו':

דר' יאשי' והיינו כר' יוחנן שכ"מ שנאמר לא יאכל אסור בהנאה:

ר' יצחק אמר א"צ. פי' האי קרא דלא יאכל עליו חמץ. לעשות את המאכיל כאוכל. כדפי' דמק"ו ילפינן. ומה אם שרצים קלים כו' הא מת"ל לא יאכל חמץ לאוסרו בהנאה:

בגין דכתיב. פי' לא יאכל שמיותר לכך מוקמינן לי' אהנאה אבל מלא תאכל לא ידעינן והיינו כחזקי' דפליג. והשתא מסיים. הדא מסייע לחזקיה. פי' דברי ר' יצחק:

והדא מסייע לר' יוחנן. פי' דברי ר' יאשי':