ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי ערלה ב:ו:ד
Beur HaGra on Yerushalmi Orlah 2:6:4 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Orlah 2:6:4) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי ערלה · free full Hebrew text
Open in the reader →ומשני מאן תנא חמצן של כותים ר"א. פי' דר"א סבר אף שנתחמץ מאיסור ומהיתר אסור אף דהכא שניהם כא'. ור"א אינו אוסר אלא כשהאיסור אחרון. אלא ודאי לאו דוקא שא"צ שיהא האיסור אחרון אלא רק שלא יהא ראשון. ואף שנפלו שניהם כא' נמי אוסר ר"א:
ה"ג נהוראי את אמר ור' ירמיה בשם ר"ל מאן תנא חמצן של כותים. פי' משמע אבל לרבנן א"צ אלא תנור א' דליהוי האי שאור מאיסור ומהיתר:
ואנן ליכא אמרי כן אלא כו'. ירדו לחמצן של כותים כר"א. פי' דבחמצן של כותים אף רבנן מודו שאסור עד ג' תנורים אף שהוא מאיסור ומהיתר דהחמירו כאן כמו ר"א בכ"מ:
ועוד מן הדא. פי' אף מן הדא נמי שמעינן שאף רבנן מודו לר"א בחמצן של כותים כו':
מה כיחידאי מורי ליה. פי' וכי הורי ליה כיחידאי ולא כרבנן:
לאו משום שירדו כו'. פי' אלא ודאי בהא אף רבנן מודו לר"א שאסר עד ג' תנורים וכדפי':
ירדו לחמצן של כותים כר"א. פי' דבחמצן של כותים לא אשכחן דפליגי:
ועוד מן הדא. פי' מן הדא נמי שמעינן דלא אתיא חמצן של כותים כר"א לחוד אלא אף רבנן מודו נמי לר"א:
דא"ר חנינא דר' אבהו הוי ליה עובדא שלח שאול לר' חנינא כו'. פי' שהיה לו שאלה כגון נידון מתני' שאור של תרומה שלא היה בו כדי להחמיץ וגם שאור של חולין נפל תחילה ולא היה בו כדי להחמיץ. ואח"כ נפל שאור של תרומה:
ואורי לי' כר"א. פי' דאחר אחרון אני בא:
וקשיא לי' מה כיחידאי הורי לי'. פי' הא דמורי לי' כר"א ולא כרבנן:
לאו משום שירדו לחמצן של כותים כר"א. פי' כיון דחזינן דבחמצן של כותים הסוגיא כר"א. והיינו משום דרבים מודו ליה משום הכי פסק אף בשאור של תרומה כר"א משום דלא סבירא להו לחלק: