ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשרות ה:א:ד
Beur HaGra on Yerushalmi Maasros 5:1:4 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Maasrot 5:1:4) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשרות · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד ב לא שניא בין לזרע בין להפקר בין לחו"ל. פי' הא דקתני במתני' העוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לזרע חייב היינו לאו דווקא לזרע אלא אף להפקר ולחו"ל חייב ובכלן טעמא משום שמפקיע מידי מעשר והא דקתני במתניתין מפני שהוא גורן היינו משום שנתחייבו במעשר והיינו כשנוטע להפקר או לזרע או לחו"ל מפקיע מידי מעשר. ומקשי תמן תנינן לעולם הוא נותן משום הפקר ופטור מן המעשר עד שימרח משמע דהפקר קודם מירוח פטור מן המעשרות והכא קתני דאם עוקר לזרוע להפקר חייב במעשר והכא וודאי כמו קודם מירוח הוא. ומשני שנייא היא בין לעוקר בין לגידולות פי' בוודאי אם היה מפקיר העיקר לא הי' חייב במעשרות דהפקר פטור מן המעשרות אבל הכא איירי שאינו מפקיר העיקר אלא הגידולין שיגדלו יהיה הפקר ולא העיקר א"כ העיקר אינו פטור מן [המעשר] אלא שהגדולין ירבו עליו ויפקיעו מידי מעשרות להכי חייב עכשיו ליתן המעשרות ומייתי ראי' מהא דתנן חוץ לארץ פי' דתני בברייתא עם הנך דעוקר לזרע בחו"ל חייב במעשר וחו"ל ודאי לגדולין:
וכא נמי לגדולין פי' דאם זורע בחו"ל ודאי לא נפטר מן המעשר אלא הגדולין אבל העיקר לא נפטר מן המעשר וא"כ אינו חייב ליתן המעשרות השתא אלא משום שמפקיע מידי מעשרות דגדולי ח"ל ירבו עליו ויבטלו וכן נמי גבי הפקר איירי שאינו מפקיר אלא הגדולין ולהכי פטור מן המעשר משום שמפקיע מידי מעשרות ע"י שירבו גידולי הפקר עליהן: