ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשרות ד:ב:ז
Beur HaGra on Yerushalmi Maasros 4:2:7 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Maasrot 4:2:7) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשרות · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד א מה כו' ד"ה מותר אם יש לאחד שני מעטנין א' טמא ואחד טהור אפי' ר"א מודה אפי' נטל ממעטן הטהור לא טבל דהא יכול לחזור למעטן הטמא:
אי בשאין לו כו' אפי' חכמים מודים כשנטל ממעטן טהור דנטמא בידיו ואינו יכול לחזור ונטבלו דהוי קבע וכן קתני מפורש בתוספתא וחכמים מתירין מפני שיכול להחזיר למעטן חבירו משמע דחכמים נמי לא פליגי אלא אם יכול להחזיר למעטן חבירו הא א"א יכול להחזיר למעטן חבירו אף חכמים מודים. ומשני אנן קיימין בשיש לו מטען טהור ולחבירו מטען טמא דר"א סבר חייב דאין אדם מחזיר למעטן חבירו וחכ"א אדם מחזיר אף למעטן חבירו והוי כמו שיש לו ב' מעטנין:
כתב יד ב ה"ג מה אנן קיימין אם בשיש שני מעטנין ד"ה מותר. פי' אם יש לאחד ב' מעטנין א' טמא וא' טהור ד"ה מותר אפי' נטל ממעטן הטהור דהא יכול להחזיר למעטן הטמא:
אם בשאין לו אלא מעטן א' ד"ה אסור. פי' אפי' חכמים מודים שהרי אינו יכול להחזיר והוי קבע דקתני בתוספתא בפי' וחכמים מתירין מפני שיכול להחזיר למעטן חבירו משמע דחכמים נמי לא פליגי אלא אם יכול להחזיר למעטן חבירו הא אם אינו יכול להחזיר למעטן חבירו. אף דרבנן מודו שאסור:
אלא כי אנן קיימין בשיש לו מעטן טמא ולחבירו מעטן טהור רא"א אין אדם מחזיר למעטן חבירו והוי כאין לו אלא מעטן א' דלד"ה אסור ורבנן סבירי אדם מחזיר למעטן חבירו והוי כמו שיש לו מעטן טמא דלד"ה מותר: