ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשרות א:א:ח
Beur HaGra on Yerushalmi Maasros 1:1:8 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Maasrot 1:1:8) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשרות · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד א זו להוציא. פי' דקתני מתני' כל שהוא אוכל פי' שהוא בעצמו אוכל ור"ג סבר דתמרות חייבים וסובר דהטעם מחמת שהן מחוברים לאוכל:
האוכל. פי' וכי מחמת האוכל שמחוברים לאוכל ר"ג מחייב מעתה אפי' ירקן. היינו הירק שלהן שהן נמי מחוברים לאכול נמי לחייב ר"ג אלא ר"ג סובר דהך תמרות חשובות כאוכל עצמו:
ועוד. פי' מכאן מוכח דר"ג מחייב מחמת שהן עצמן אוכל ולא מחמת שהן מחוברים לאוכל כיון דא"ר יהושע צא ולקוט תמרות לפוטרן מן המעשרות וע"כ הטעם משום דר"ג מחייב בתמרות ואי אפשר לומר דר"ג מחייב מחמת מחוברים ולא כשהן בפני עצמן א"כ אמאי לא התיר ר' יהושע לאכול בפ"ע אלא על כרחך ר"ג סובר דהן כאוכלים עצמם ואף כשאינו מחוברים חייב:
תני. כך מפורש בתוספתא בבא שלישית מן מתני' ירק שזרע כו' מפני כשזורעים לזרע פטורים שנעשים כעץ ומפרש הירושלמי הך דקאמר התוספתא כגון מה בא לרבות אלא כהדא דתניא המקיים מלאה של אכרוע לזרע בטלה דעתו דאין נוהגים לעשות באכרוע שדה מלאה לזרע הלכך ירקן חייב:
אמר ר' יונה. פי' אמת אמרינן דירקן תייב כשלקט בעודו ירק אף דחשב לזרע כו' אבל אם ליקט בשעה שנעשו כולם זרעים ונתקשו כעץ כך אנו אומרים על עצים שיהיו חייבים במעשרות נמצא מצינו בשדה של אכרוע ג"כ תחילתו אוכל חייב בשעת אוכל וסופו אינו אוכל כשנתקשו פטור מן המעשרות בסופו וע"ז בא התוספתא לרבות לאמר כגון:
כתב יד ב חייבות במעשרות. פי' משום דמחובר לאוכל אלמא דא"צ שיהי' הוא עצמו אוכל:
א"ר יוסי וכי מחמת האוכל ר"ג מחייב. פי' וכי מחמת האוכל שהוא מחובר לו מחייב ר"ג בתמרות:
מעתה אפי' ירקן. פי' אפי' ירקן לחייב ר"ג מפני שהן מחוברות לאוכל אלא ודאי דבהא פליגי דר"ג מחשיב לי' אוכל ורבנן לא מחשבי ליה אוכל:
ועוד מן הדא. פי' מן הדא נמי שמעינן דהא דמחייב ר"ג משום דחשיב ליה אוכל דתני א"ר יהושע מימי לא מלאני לבי כו' ושל פול הלבן לפוטרן מן המעשרות. פי' משום דר"ג מחייב אלמא דאפי' באין מחוברין מחייב ר"ג משום דחשיב לי' אוכל: