ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים ח:א:ט

יכול יהיו לוקין על התוספות שבו כו'. ברייתא היא:

ר' יוחנן פתר לה על תוספת איסור דהיינו חרישה יכול שיהיו לוקין אף עליה ת"ל כו':

ור"א דסבר דעל החרישה באמת לוקין משום הכי פתר לה האי תוספות על תוספת זמן דהיינו איסור שני פרקים הראשונים שאסור ג"כ בעבודה יכול שיהיו לוקין עליהם ת"ל כו':

אית תנא תני שש שנים כו'. פי' הוא סיום הברייתא דלעיל על הא דקתני יכול שיהא לוקין על התוספת ת"ל שש שנים:

אית תנא תני שדך לא תזרע כו'. פי' שמסיים הברייתא דלעיל ת"ל שדך לא תזרע כו':

מ"ד שש שנים מסייע לר"א. פי' דמפרש התוספות היינו איסור שני פרקים ולכך מסיים שפיר ת"ל שש שנים דמשמע דמדאורייתא מותר לזרוע כל הששה שנים ואינו חייב מלקות אלא על השביעית:

מ"ד שדך לא תזרע מסייע לר' יוחנן. פי' דמפרש התוספת היינו תוספת איסור ולכך מסיים שפיר ת"ל שדך לא תזרע פי' דאין לאו אלא על זריעה וזמירה אבל לא על החרישה:

מסייע לר' יוחנן מסייע לר"א. צ"ל להיפך מסייע לר"א מסייע לר' יוחנן: