ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים ג:א:ב
Beur HaGra on Yerushalmi Kilayim 3:1:2 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →זרועיה מיעוט זרעים שנים מיותר:
משנים אתה למד ארבעה. פי' ממה דאמרינן לעיל שמותר לזרוע שני מינין בבית רובע דהיינו לעשות כמו משרין אתה למד ארבעה דמתני' שמותר ג"כ לעשות כן:
והדר מפרש מה שנים אתה נותן בתחלה. פי' כשאתה רוצה לזרוע משרין דצריך שיהי' בכל אחד שתי אמות אין אתה צריך ליתן זה השיעור אלא בתחלה אבל לבסוף הוא מצר והולך אפי' כ"ש אף ארבע דמתניתין ג"כ מותר לעשות שא"צ ליתן אלא בתחילה ששה אבל לבסוף הוא מצר והולך וא"כ אתה יכול לעשות כן בארבע צדדין ובאמצע מין א' והיינו חמשה דמתני' ומשני עבודה פוגע בעבודה כו'. פי' דמשנים ליכא למילף דהתם שורה והכא מרובע וקל הוא בשורה מבמרובע והא דקתני במתני' ארבע בארבע רוחות הערוגה היינו היכא דאינו אלא עבודה פוגע בעבודה דמה שנזרע באמצע לא איכפת לן דהרי יש שם ששה על ששה כדין ערוגה ואותן משהויין שבצדדין אינן אלא עבודה שפוגע בעבודה דאפי' למשהו ירק צריך ליתן עבודה ששה טפחים כמו שצריך ליתן לתבואה בית רובע וא"כ אותן (שנים) [ששה] שצריך ליתן לזו פוגע באותן ששה שצריך ליתן לצד השני אבל אם אתה זורע כמו שאמרת הרי מין פוגע בחבירו לחובשו:
רבי יהושע בן וכר' יהודה דאמר ששה. מפיק ליה מקרא הכי זרעה זרעיה . פי' דהו"ל למכתב זרעה בלא יו"ד וכתב זרעיה ביו"ד הרי תרי וכתב זרועיה אף בוא"ו הרי תלתא ותלתא כתיבי בקרא דהיינו תוציא צמחה תצמיח הרי תלתא הרי ששה:
רבי חגי אמר זרעיה חמשה. דאין לדרוש מקרא אלא חמשה דזרעי' כתיב בלא ו' וכל היכא דכתיב וא"ו ט"ס ואנא מחיק ליה כך הי' מקובל בידו:
אשתאלית כו': כולהון בתוך ששה. פי' דגם הגבולין מקצתן בתוך ששה והא דקתני ד' בד' רוחות הערוגה היינו בצד הגבולין:
כהנא בשם ר"ל כולהון חוץ לששה. פי' דהגבולין הם חוץ לששה:
ומקשי אם כולהון חוץ לששה ומשני כיני בערוגה שבערוגות היא מתניתא. פי' ולכך אסור לזרוע תשעה דהמשהו של מטה עם אותו שנזרע בצד השני חובש את הנזרע על הגבול אבל כי אינו זורע אלא על הגבול תו ליכא למימר דהערוגה שבצד זו והערוגה השני' חובש את האמצעי כיון דהערוגה רחבה ששה אינן חובשין: