ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים א:ט:ה
Beur HaGra on Yerushalmi Kilayim 1:9:5 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Kilayim 1:9:5) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →והתנינן רש"א כל הספיחין מותרין. וא"כ אפי' הוי זריעה ליכא למיחש לשביעית:
לא אפי' נחה ר' יהודה מתיר. פי' דאי הוה אוסר בנחה לא היה מתיר לכתחילה דהו"ל ליחוש דילמא תנוח ור"י מתיר משמע אפי' לכתחילה:
ומשני פתר ליה בשני גרעינין ר' יהודה מדמי לה לראש תור. פי' הא דקתני במתני' ר"י מתיר לא בזורע שני מינין אלא בשני גרעינין ולהכי מתיר ר"י משום דכשנחה הוי כמו ראש תור:
א"ר הילא רשב"ל כדעתיה כו'. פי' דקשה ליה אפי' הוי ראש תור יהא אסור דהא לרשב"ל מתחיל החיוב משהוציא מידו וראש תור לא הוי אלא משינוח וע"ז משני רשב"ל כדעתיה דאמר ראש תור הבא בחורבה מותר. פי' אפי' לא היה מתחילה אלא שאח"כ נעשה ראש תור מותר ולהכי מותר אף הכא דכשתנוח הוי ראש תור:
ה"ג פתר לה בשני גרעינין ר"י מדמי לה לראש תור א"ר חילא רשב"ל כו'. מעתה אפי' שני חיטין ושעורה. פי' יהא מותר משום דהוה ראש תור:
והתנינן עד שיהא כו'. משמע דשני חיטין ושעורה אסור וכן היא מיותר:
ומשני חטה מכאן כו'. פי' הא דאסור בשני חטין היינו בזו האופן:
א"ר מתנה הדא דתימר בשאין שם חורבה כו'. פי' מקום פטור בין גדר לחיטה הוא דאסור אבל אם היה כו':