ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי ז:ו:ב
Beur HaGra on Yerushalmi Demai 7:6:2 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Demai 7:6:2) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד א נוטל מן השניה שני תאנים כו'. אי גרסי' הכי צ"ל דלא קאי אלא אתרומת מעשר דתרומה גדולה א"א לגורן שתעקר אא"כ נתרמה ממנו תרומה גדולה ואיירי הכי שכבר נתרמה ומעשר ראשון יעכב לעצמו כי אף הזר יכול לאכול אלא שצריך ליתן המעות ללוי ומע"ש יכול לפדות ואם כן אין צריך להפריש דווקא אלא תרומת מעשר וכאן כשאמר מעשרות של זו בזו הרי הוא רוצה לתקן כלכלה אחד בחברתה ולהפריש המעשר עליהן מלבד ואם היה בכל כלכלה מאה תאנים הרי הוא רוצה לתקן מאה ממקום אחר ואם כן הרי הוא צריך להפריש על תשעים עשרה ועל תשעה א' ועל א' הנשארת עדיין צריך להפריש עליה ג"כ על תשעה תלקים ממנה חלק עשירית ועדיין נשאר חלק עשירית מתאנה שלא עישר עליה כלום כמו שאפרש לקמן דהיה צריך להפריש עליה חלק תשיעית וא"כ הרי המעשר של כלכלה א' י"א ועשירית וכן לכלכלה השניה אף שבכלכלה השניה כבר חסר מה שצריך ליטול המעשרות על כלכלה ראשונה מכל מקום כיון שעירב כ"א ואמר אחר כך ושל זו בזו משמע שרוצה להפריש מעל שניהם שוה דהוי כמו המרבה במעשרות דבכדי שהדעת טועה נתפס עליהן שם מעשר ולפיכך צריך לעשר על שניהם שוה דהיינו כ"ב ושני עישורין של תאינה ולפיכך הוא נוטל מן שניה כדי שני עישורים כדפרי' והאי קרא שם דקתני במתני' היינו שלא יעשה פעולה אלא שקרא עליה שם לענין שלא יהא מפריש לא מעליהן על אחרים ולא מאחרים עליהן אבל על אותן הכלכלות יכול להפריש מאיזה כלכלה שירצה דהיינו המעשרות של שני הכלכלות דהיינו כ"ב תאנים ושני עישורין ואם כן הוי התרומת מעשר מהן שני תאנים ושני עישורין ועישורן של עישור דהיינו על כל עישור יהיה עישור של עישור תרומת מעשר וזהו פי' ותני עלה ונוטל מן השניה שני תאנים כו'. פי' דקאי על הא דקתני של זו בזו דהראשונה מעושרת ולפיכך מה שאמר אחר כך ושל זו בזו לאו כלום היא ולפיכך נוטל מן השניה כדי שני מעשרות כדפרישית:
ואם קאי נמי אמעשר ראשון ומעשר שני צריך לגרוס הכי שני פעמים שני עישורין ועישורין ועישורין. וכן משמע לעיל סופ"ק וכבר פי' שם עיי"ש:
שמואל אמר לא מצי תניתיה. פי' דקאי על הלשון של הברייתא דקתני ועישורין ועישורו של עישור ע"ז אמר דבעשורי לא מצי לאפוקי ידי מעשר דכבר פי' שלתשעה חלקים צריך חלק עשירית וא"כ נשאר חלק עשירי אחר שעדיין אינו מעושר וצריך לחלוק אותו החלק עשירית לעשרה חלקים דהיינו לחלוק מאות וצריך להפריש על תשעה חלקי מאה חלק א' ממאה והיינו אין יסב חדא לעשר צריך מיסב חדא למאה. ועדיין נשאר חלק מאה א' שלא נתעשר עליה וצריך לחלק אותו החלק גם כן לעשרה דהיינו לחלקי אלפים ומפריש על תשעה חלקי אלפים חלק אלף אחד והיינו אין יסב חדא למאה צריך מיסב חדא לאלף. ועדיין נשאר חלק אלף א' שלא עישר עליה ואם תחלק אותו לעשרה צריך להפריש עליה א' לעשרת אלפים וכן לעולם אלא היה צריך לומר שני תאנים ושני תישועין ותו לא כו':