ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי ו:א:ה
Beur HaGra on Yerushalmi Demai 6:1:5 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Demai 6:1:5) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד א ה"ג בקבלה לגוי ולכותי אף עד שלא הניע לעונת המעשרות מעשר על ידו. פי' כשהגיע [עונת] המעשרות היה ברשות הגוי אפילו הכי צריך לעשר על ידו דקנסו כדי שלא יתן לגוי:
ולמי שאינו נאמן על המעשרות עד שלא באו לעונת המעשרות כו'. פי' דאז יש חילוק בין בא לעונת המעשרות ברשותו או לא אלמא דגוי וכותי כי הדדי נינהו והוא הדין גבי חוכר נמי אין חילוק בין גוי לכותי:
במקום שישראל מצויין. פירש דהוי ליה ליתן לישראל בקבלה במקום שאין ישראל מצוין מיבעיא ליה אי קנסו או לא:
שאל לרבי יוחנן כו'. פי' על מקום שאין ישראל מצויין אי קנסו או לא:
א"ל כו'. פי' אפילו אין ישראל מצויין אסור להשכיר לגוי:
שאל לריב"ל ושרא ליה מינה את שמע להשכיר כר' יוסי כצ"ל. פי' דמדשרי ריב"ל אלמא סבר שאינו אסור להשכיר אלא בתים ולא שדות דאית תנא דאוסר להשכיר לגוי אפילו אינו בית דירה כלל כמו שדות:
סבר ריב"ל מקום שאין ישראל מצוין כהדא סוריא צריכין לעשר על ידיהן או לא. פי'. דמיבעיא ליה אליבא דריב"ל אם התיר דוקא כשאין ישראל מצויין כלל אבל כשישראל מצויין כמו בסוריא שאינו מצוי הרבה ישראל מקרי מצויין וצריך לעשר על ידיהן או לא דאפי' כמו סוריא מקרי נמי אין מצויין:
ופשיט נשמעינה מן הדא ר' חגי כו'. פי' [עשתור] הוי כמו סוריא שאין ישראל הרבה מצויין אבל מצויין ישראל מעט ואפילי הכי התירו שלא לעשר על ידיהן:
ה"ג א"צ לעשר על ידיהן ועוד מן הדא כו'. ותיבת מינה את שמע להשכיר כר' יוסי מיותר כאן וצ"ל למעלה קודם סבר ריב"ל:
ה"ג והורין ליה להשכיר כר' יוסי לעשר על ידיהן שאינן מעשרין על ידיהן כו'. ותיבת הא מיותר:
כתב יד ב כותי נשמעינה מן הדא. דבחוכר מחלק בישראל תורם ובנכרי מעשר מבעי ליה בכותי מאי דינא:
ה"ג אע"פ שלא הגיע לעונת המעשרות. דמשהגיע עונת המעשרות היה ברשות הגוי אפילו הכי צריך לעשר משום קנס שלא יתן לגוי. אלמא דגוי וכותי כהדדי נינהו וה"ה בחוכר נמי אין חילוק בין גוי לכותי:
במקום שישראל מצוים. קנסוהו כדי שיתן לישראל בקבלה ובמקום שאין ישראל מצוים מבעי ליה אי קנסו או לא:
ה"ג מכא את שמע להשכיר כר' יוסי. מדשרי ריב"ל אלמא סבר שאינו אסור אלא שכירות בתים ולא שדות:
ה"ג כהדא סוריא צריכין לעשר. מבעי ליה הא דשרי ריב"ל מקום שאין ישראל מצויין היינו שאין מצויין כלל אבל כמו סוריא שנמצאו ישראל מעטים נקרא מצויין או לא:
נשמעינה מן הדא [אמר נכדו הצעיר לא ידע המעתיק לקרות והניח ריווח [לאחר תי' הדא] והנראה שצ"ל דבר עשתור הוי כמו סוריא שאינו מצוים ישראל כ"א מעט ואין צריך לעשר על ידיהם]: