ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי ה:א:ד
Beur HaGra on Yerushalmi Demai 5:1:4 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Demai 5:1:4) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד א תנינן חלה בין ראשון לשני. פי' והכא בעיסה היה צריך להפריש אף קודם לראשון דהא בחלה כתיב ראשית ואסור לזר האוכלה במיתה ואמאי מפריש ראשון תחלה:
חלה אין בה משום בל תאחר. פי' אפי' מאחר לה אין בכך כלום ולפיכך מותר להקדים ראשון:
אין משנה אמורה על הסדר. פי' ובאמת צריך להפריש החלה תחילה:
ומקשי ולא בדמאי אנן קיימין. פי' דהא הכא איירי בדמאי:
ולא כן א"ר בא בריה דר' חייא בשם ר' יוחנן מותר להקדים שני לראשון בדמאי. פי' וא"כ האיך מוכח מהכא שאין בחלה משום בל תאחר אף בודאי דילמא דוקא בדמאי דמותר להקדים אף שני לראשון:
ה"ג לא כן א"ר בא בריה דר"ח בר בא בשם ר"י מותר להקדים שני לראשון בדמאי והכא בדמאי אנן קיימין :
ומשני לא בדא אלא בדא דתני ר' חייא אף בודאי עליה ר' יונה בשם ר' זעירא כו'. פי' מניה מוכיח רבי זעירא שפיר שאין בחלה משום בל תאחר:
ור' יוסי אמר שאין משנה אמורה על הסדר אלא תקדים חלה לראשון. פי' באמת הוא מקדים חלה תחלה:
כאן צ"ל ר' מתני' אומר בדין היה כו'. פי' דבאמת צריך להפריש ראשון קודם החלה אף שבדין היה שמפריש החלה תחילה כדפרישית מש"ה צריך להפריש ראשון תחילה כדמפרש. ולמה קדמה ראשון מפני שקדמה לגורן. פי' שהחיוב של מעשר ראשון בא כשהיה בגורן אבל חלה לא נתחייבה עד שנעשה עיסה:
וכתיב בה ראשית. פי' שבראשון יש תרומת מעשר שנקראת תרומה ובתרומה כתיב ראשית ולכך בדין שיפרישו קודם לחלה:
ומקשי והרי שני קדמה לגורן. פי' ואמאי אינו מפריש אפי' שני קודם חלה:
ומשני שני אע"פ שקדמה לגורן אין כתיב בו ראשית. פי' אין בו דבר שיהא נקרא ראשית:
ועליה מקשי מעתה תהא חלה חייבת במעשרות כו'. פי' דכיון שהדין הוא שיקדים המעשר לחלה א"כ לא יהא המעשרות חייבין בחלה:
ומשני לא שכל הקודם את חבירו כו'. פי' אע"פ שהוא קודם לחבירו אפ"ה חבירו דהיינו הקודם מתחייב בו פי' אפי' במאוחר ושניהם חייבין זה בזה:
ומייתי ראיה ולמה קדמה ראשון עד א"ר מתני' מיותר:
מן ר' מתני' ועד מתני' צ"ל למעלה קודם מעתה תהא חלה כו':
כתב יד ב זאת אומרת חלה אין בה משום בל תאחר. דהא בחלה כתיב ראשית עריסותיכם והכא בעיסה היה ראוי להקדים חלה לראשון ואשמעינן מתני' אף אם מקדים ראשון אין בכך כלום:
ולא כן א"ר בא בריה דר' חייא בשם ר' יוחנן מותר להקדים שני לראשון בדמאי וא"כ איך תידוק ממתני' דאיירי בדמאי שאף בודאי אין בחלה משום בל תאחר:
לא בדא אלא בדא דתני ר"ח אף בודאי כו'. מיניה מוכיח שפיר שאין בחלה משום בל תאחר:
מעתה תהא חלה חייבת במעשר. היינו לפי גירסתו דקגריס לה האי מעתה אחרי שמסקינן שבדין הוא שיקדים המעשר לחלה וא"כ לא יהיו המעשרות חייבים בחלה:
לא שכל הקודם את חבירו משני אע"פ שהוא קודם לחבירו. חבירו הקודם מתחייב אפי' במאוחר ושניהם מתחייבין זה בזה:
ותני כן העושה עיסה כו'. מייתי ראיה דשניהם חייבין זה בזה:
תרומה לא תאכל עד שיפריש עליה חלה. ואע"ג דמדומע פטורה מן החלה וכ"ש תרומה זה אינו אלא כשקרא עליה שם תרומה עד שלא גלגלה ולא נתחייבה בחלה. אבל אחר הגלגול מיד כשנתחייב בחלה ואח"כ קרא עליה שם תרומה אינו מוציאו מידי חיוב חלה: