ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי ד:ה:ג
Beur HaGra on Yerushalmi Demai 4:5:3 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Demai 4:5:3) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד א דתנינן תמן צ"ל תמן תנינן התקבל כו':
אתיא דר"א כר"י. פי' דשניהם סוברין דחיישינן שמא לא עשה השליח שליחותו:
שאם אמר לו אל תקבלהו כו'. פי' דהא התם ודאי לא חיישינן דאל"כ לא יהיה גט כלל והכא בדמאי חיישינן אפי' אמר לו בפירוש אל תקח אלא מפלוני שמא אחר קרוב מצא ולקח הימנו מדלא קתני אלא עד שיאמר לו קח ואני נותן מעות משמע דבאופן אחר אינו נאמן:
אפי' א"ל מפלוני צ"ל אל תקח אלא מפלוני:
מפני חיי נפש. פי' שלא ימות ברעב כיון שאינו מכיר אדם שם ויהיה חושש על כ"א שמא הוא עם הארץ:
ה"ג הנכנס לעיר ותרומה בידו ואינו מכיר אדם שם או שהיה כו' . פי' ורוצה ליתן התרומה לכהן חבר:
אתיא דר' כר"מ דסבר שאין ע"ה נאמן אפילו על אחרים ורשב"ג סבר דנאמן הוא על של חבירו:
מה פליגין לחלק. פי' כשהוא רוצה לחלק תרומתו אז סבר רשב"ג דנאמן על של חבירו כדמפרש לקמן דקול יוצא לחילוק ויהיה ירא לשקר:
אבל ליקח אף רשב"ג מודה. פי' שאין עם הארץ נאמן אפילו על של חבירו לומר שהוא מתוקן:
כתב יד ב תני נכנס בעיר ותרומה בידו. שהוא רוצה ליתנה לכהן חבר, אתיא דר' כר"מ דסבר אין ע"ה נאמן אפילו על אחרים ורשב"ג סבר דנאמן הוא על של חבירו:
מה פליגין לחלק. כשרוצה לחלק תרומתו אז סבר רשב"ג דנאמן על של חבירו כדמפרש דקול יוצא לחילוק וירא לשקר אבל לוקח מודה רשב"ג שאין ע"ה נאמן אפילו על של חבירו לומר שהוא מתוקן: