ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי ד:א:ו
Beur HaGra on Yerushalmi Demai 4:1:6 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Demai 4:1:6) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד א יו"ט שהוא סמוך לשבת עד ר' יונה צ"ל קודם עד כדון :
עד שלא נראה לעשר בינתים. פי' ולכך התירו לסמוך על דבורו כמו שבת אחת. ותי' עד מיותר:
ה"ג עד כדון כשאין לו מאותו המין אפי' יש לו מאותו המין היצר תאב. פי' לאותן הפירות ואיכא עונג כשאוכל ולכך התירו לו מפני כבוד שבת:
תיפתר מיותר וכצ"ל מתני' בפירות שנסמכה דעתו עליהן מע"ש. ואיכא צער כי לא אכיל להו ולכך התירו ומשום עונג:
אבל בפירות שלא נסמכה דעתו עליהן מע"ש לא בדא. פי' ואסור לאכול בשבת כיון שלא סמך על אלו מסתמא היה לו לצורך שבת פירות אחרים ומילתא באנפי נפשה היא שר' יונה מפרש מתני' כן:
ה"ג בשבת של פרוטגמיא בפירות שלא נסמכה דעתו עליהן מערב שבת ולא אמר אלא משום איכה. פי' אלמא דלא התירו בפירות שלא נסמכה דעתו דאי התירו למה לי טעמא דאיבה:
כתב יד ב מפירות שנסמכה דעתו עליהן. מערב שכת ואיכא צער כי לא אכיל להו ולכך התירו משוס עוננ:
אבל בפירות כו'. כיון שלא סמך על אלו מסתמא היה לו לצורך שבת פירות אחרים. ומילתא באנפי נפשה היא שר' יונה מפרש כן במתני' דלא אמר אלא מפני איבה. אלמא דלא התירו בפירות שלא נסמכה דעתו עליהן דאי התירו למה לי טעמא דאיבה: