ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי ג:ד:ח

כתב יד א ה"ג והדא שטהור אחד מזה על כמה טמאים. פירוש גם זה למדתי מאוצרה של יבנה:

ותנינן אצל הנכרי כפירותיו אמר ר"א חכמים שהן בשיטת ר"ש כצ"ל. פי' הני חכמים דסברי דאפי' ישראל אחד מטיל לתוכו דמאי הא דמקילין כולי האי היינו לפי דסברי כר"ש דיש קנין ולכך אין פירות הנכרי חייבין אלא מדרבנן ולפיכך מקילין כשפירות ישראל מעורבין בתוכו אבל לרבנן דסברי שאין קנין א"כ פירות הנכרי חייבין מדאורייתא לא הוי מקילין כולי האי:

רבי יוחנן אמר חכמים ממש. פי' דמצי סברי אפי' כחכמים שאין קנין:

בעון קומיה מה טעם. פי' [מה טעם] הקילו כ"כ כיון שהן חייבין מדאירייתא:

א"ל כד תסבאון אימא לכון. פי' כשתזקינו ודחייה בעלמא היא:

מה הוי מימר לון עד שמואל בר אבא מיותר וכצ"ל שמעון בר ווא בעי ניחא לטהרות לא אמר להון מפני גדר טהרות. פירוש אם היו שואלין בענין טהרות ולא הוי אמר לון הוה ניחא מפני גדר טהרות:

למעשרות לא אמר לון מפני גדר טהרות. פי' בתמיה אמאי לאי אמר להון טעמא דהקילו:

והשתא מקשה אילו הוי אמר לון מה הוי מימר לון. פי' באמת מפני מה הקילו דהא משמע שיש לו טעם אלא שלא רצה לומר:

ומשני מאליהן קבלו עליהן את המעשרות. פי' והוה מעשר בזה"ז דרבנן:

כתב יד ב ה"ג ותני כן אצל הנכרי כפירותיו אר"א חכמים שהן בשיטת ר"ש. היינו הני חכמים דסברי אפי' ישראל א' מטיל לתוכו דמאי לפי דסברי כר"ש דיש קנין ואין פירות נכרי חייבין אלא מדרבנן לכן מקילין בשנתערב בשל ישראל אבל לרבן דאין קנין וחייבין דאורייתא לא הוי מקילין כולי האי:

רי"א חכמים ממש. היינו חכמים דס"ל אין קנין:

וע"ז בעון קומי' מה טעם. דא"כ למה הקילו כ"כ:

כד תסבאין. כשתזקינו ודחיה בעלמא היא:

למעשרות לא א"ל מפני גרד טהרות. בתמיה:

ומשני גבי מעשרות כו'. והוי מעשר בזמן הזה דרבנן: