ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי חלה ג:ד:ז

בעיסת הדיוט שגלגולה טובלה. פירש דהיינו שאם נתגלגל קודם שהקדיש אח"כ חייב בחלה. ולא מהני מה שקרמו פניה בשעה שהיתה הקדש שכבר נתחייב בגלגול:

בעיסת הקדש שגלגול פוטרה. פי' דהיינו שאם הי' קדוש וגלגל הגזבר ואח"כ פדאה אף שקרם אח"כ בתנור פטור שכבר נפטר בשעת גלגול. ולא פליגי אלא גבי גר שנתגייר. אז סבר ר"ע שהולך ג"כ אחר קרימה בתנר דר"ע סובר:

אין מירוח פוטר במקום הקדש. פי' שאין המירוח שהי' בשעת הקדש פוטר. ומוכיח דסבר ר"ע כן. מדמחייב ר"ע במנחות במותר מנחת העומר ממעשרות אף שהיה המירוח בשעת הקדש:

ה"ג הדא דכהנא פליגא על דר"ע. פירש דס"ד דתלי הא בהא. מ"ד מירוח פוטר סבר ג"כ שגילגול פוטר. מ"ד אין מירוח פוטר אין גילגול פוטר. והשתא מפרש הפלוגתא דאמר אין המירוח פוטר. פירש דכהנא אמר אליבא דר"ע. וא"כ סבר שאין הגילגול פוטר. פירש כהנא סובר ששניהן אין פוטרין:

ברם כר"ע גילגול פוטר. פי' דסבר שאף ר"ע מודה שגילגול פוטר במקום הקדש. א"כ סבר ג"כ שמירוח פוטר. פי' כיון דתלוי זה בזה:

וה"ג פליגא על ר"א דאמר אין המירוח פוטר אין הגילגול פוטר ברם כר"א גילגול פוטר מירוח פוטר. וקשיא על רבנן כו'. פירש דהשתא מקשי על רבנן דפליגי על ר"ע לפי הס"ד דתלוי הגילגול במירוח:

גילגול פוטר ברשות הגוי. פירש דהכא במתני' שמעינן דסברי גילגול פוטר ברשות הגוי דקתני אם גילגל עד שלא נתגייר כו':

ואין המירוח פוטר ברשות הגוי. פי' דמדייק מדקתני מעשרין משל גוי על של ישראל. (פי') אלמא דאף של גוי חייב במעשרות מדאורייתא ואין המירוח פוטר:

ומשני שנייא הוא. פירש שיש חילוק בין גילגול למירוח דגבי מעשר כתיב וכל מעשר הארץ מזרע הארץ. משמע בין של גוי ובין של ישראל. אפי' נתמרח ביד גוי:

והכא כתיב. פירש גבי חלה עריסותיכם ולא של נכרים. פי' דמשמע שיהא גמר העריסה ביד ישראל ולא ביד נכרי ולכך גלגל פוטר:

מן הדא דרבנן. פירש משינויא דרבנן. פי' דסברי דיש חילוק בין גלגול למירוח:

אנן ילפינן כו'. פי' דאף כהנא ור"א לא פליגא כמה דרבנן אמרו כו'. גלגול פוטר יותר ברשות הגוי:

כן ר"ע אומר. פי' כהנא סבר אליבא דר"ע דגלגול פוטר יותר ברשות הקדש מהאי טעמא גופא. דעריסותיכם דרשינן נמי ולא של הקדש:

וה"ג גלגול פוטר ברשות הקדש ואין המירוח פוטר ברשות הקדש כו'. כצ"ל: