ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי חלה ב:ג:ט

מן הטהור על הטמא בלח. פי' בדבר לח תורמין אפי' מן הטהור על הטמא:

ומפרש כיצד כבש זיתים בטומאה כו'. ומקשי ל"ל פחות מכביצה אפי' כביצה נמי. פי' אפי' אם יהי' המשפך כביצה יכול לתרום מן הטהור על הטמא:

וכדמפרש ולא פירורין אינון. פי' ואין בכ"א כביצה. וא"כ אינו יכול לטמא אחרים. שהרי אינו מטמא אחרים אלא בכביצה. ומשני שלא יטמא זיתים הרבה. פי' דמ"מ כיון שהי' בפיו כביצה הי' נטמא הרבה זיתים דהיינו אותו את שהי' נוגע בכמה זיתים עד שיהא כביצה היה טמא. אבל השתא שאין בפיו כביצה אין נטמא כלום:

אמרו לו אין לך קרוי לח אלא יין ושמן. פי' וא"כ אין תורמין מן הטהור על הטמא אלא ביין ושמן. ומפרש היאך עבידא. פי' היאך יהי' גבי יין ושמן מן המוקף:

ומשני קורה א' לשתי בורות. פי' ואף שהיא לשתי בורות כיון שהיא קורה א' הוי מן המוקף:

שתי קורות לבור א'. פי' והיינו מן המוקף שהם (כבור) [בבור] א':

ומקשי ניחא קורה א' לשתי בורות. פי' ניחא דהיינו מן המוקף מה שהיו בקורה א' ועכשיו הן בשתי בורות ולא טמאו זא"ז:

שתי קורות לבור א'. פירש היאך יכול לתרום מן הטהור על הטמא מכיון שנטמא מקצתו אין כולו טמא:

ומשני תיפתר שהי' בדעתו לעשותו תפיסה א'. פי' הא דקתני לבור א' היינו שהי' בדעתו שיהא בבור א' ולכך הוי מן המוקף. אבל באמת עשאן שתי תפיסות דהיינו בשתי בורות ולכך לא טמאו זא"ז:

הדא דתימא כשניטמא מששולה ומשקופה. פי' אז יכול לתרום מן הטהור על הטמא בלח:

אבל כשנטמא עד שלא שילה ולא קיפה. פי' מודו שאינו יכול לתרום מן הטהור על הטמא אפי' בלח וכדפי' שלא נראו לתורמן בטהרה:

הלכה כר"א. פי' שיכול לתרום מן הטהור על הטמא בלח:

הדרן עלך פירות חוץ לארץ