ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי חלה א:ג:ז

ואח"כ אמר מ"ד חייב עשאו תרומת מעשר על מקום אחר. פירש למאן דמחייב להפריש ממנו ת"ג א"כ הוי המעשר טבול לת"ג. אם עשאו תרומת מעשר על מקום אחר מיבעי לי' מה את עביד בגדיש שנדמע. פי' וא"כ אין להפריש ממנו על מקום א':

או כטבל. פי' דהיינו כמו שהוא טבל לת"ג וא"כ מותר להפריש ממנו על מקום א':

או כעיסה שנדמעת מיותר. ולא איפשטא:

מה בין גדיש שנדמע לעיסה שנדמעת. פי' דהיינו אם נתערב בגדיש שהוא חייב בתרומה. שעדיין לא הפריש ממנו תרומה חייב להפריש ממקום א'. אלמא דעכ"פ חייב להפריש ואינו נפטר מן התרומה מחמת שנתערב עם אותו דבר שפטור מן התרומה וגבי עיסה דהיינו שנדמעת תרומה בחולין ותרומה פטורה מן החלה נפטרה כל העיסה מן החלה. ומפרש הטעם דהיינו גדיש עד שלא נדמעה:

עבר והפריש ממנו תרומה הרי זה תרומה. פי' וא"כ הרי כבר נתחייב בתרומה קודם שנתערב וא"כ לכך אין העירוב פוטר אבל גבי עיסה שעדיין לא נתחייב בחלה אפי' אם עבר והפריש כדמייתי מתני' המפריש חלתו קמח וא"כ עדיין לא נתחייב בחלה ולפיכך כשנתערב פוטר. ואם כן באמת אם נתערב אחר שהיתה עיסה שכבר נתחייב בחלה לא נפטר אף בחלה:

הרי זו תרומה עיסה שנדמעה כו' כצ"ל [ומוחק תיבת אינה] :