ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי חלה א:א:ה

ומייתי מתפוח שרסקו דכמו דבתפוח שרסקו פליגי ר"י ורבנן אי מיקרי זה חימוץ ברור אי לא. וה"ה הכא נמי פליגי גבי אורז אי מיקרי זה חמץ או לא:

תפוח שריסקו. פי' של תרומה:

הרי זו אסורה. פי' לזרים:

תני ר' יוסי אומר מותר לזרים. ומפרש במה פליגין במחמץ במימיו. פי' דלא הוי לפגם. אבל במחמץ בגופו ד"ה מותר. דאף שהוא נותן טעם מ"מ הוא נותן טעם לפגם ולכו"ע מותר:

ומפרש ר' יוסי כדעתי' כמה דר' יוסי אמר אין תבשילו תבשיל ברור. פי' גבי שבת דקתני התם אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל פי' שתצלה דאסור משום בישול. וקאמר התם ר' יוסי מתיר. פי' משום שאין זה נקרא תבשיל גמור הואיל ואין מבשל אצל האור ממש:

כן הוא אומר הכא. פי' גבי תפוח שאין זה נקרא חמץ גמור ולכך מותר דבטיל כשאר תרומה שנפל לתוך החולין. וכמו דהכא פליג ר' יוסי כן פליגי רבנן לעיל גבי אורז וסברי שאין זה נקרא בא לידי מצה וחמץ: