ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי חלה א:א:כה

וה"ג ר' יונה אמר קודם להבאה ר' יוסי אמר קודם לקצירה :

א"ר יוסי מילתא דכהנא מסייע לי פי' דקצירה מתרת:

דכהנא אמר ואם תקריב מנחת בכורים לה' זו ביכרה ואחרת לא ביכרה. פי' דדייק מלשון ביכורים דהיינו שבשעת הקרבה יהי' זו ביכורים אף שאחרת לא ביכרה עדיין אפ"ה העומר בא ומתירן ומדקתני סתם משמע אפי' עשבים אפי' השרשה:

העומר בא ומתיר. פי' אפי' לא הי' רק עשבים בשעת הקרבת העומר אפ"ה העומר בא ומתיר ומזה מוכח דאפילו רק השריש קודם לעומר העומר מתיר:

וע"ז אמר ולא קודם לקצירה אנן קיימין. פירוש דמשמע לי' מלשון תקריב לשון קצירה ולכך אמרו דמזה הפסוק אינו מוכח שמתיר אלא כשהשריש קודם לקצירה דהא הכא קיימינן קודם לקצירה אבל קודם להבאה לא שמעינן כלום:

ועוד מן הדא. פי' מן הדא נמי מוכח שצריך שיהא נשרש קודם לקצירה:

דתני המנכש בי"ג כו' הרי יש כאן כו'. פי' דיש כאן ג' ימים קודם לעומר ויכול להשתרש קודם לעומר ולפיכך העומר מתיר:

וע"ז מקשי ומקצת היום ככולו. פי' אי אמרת דאף אם השריש קודם להבאה העומר מתיר קשה אמאי נקיט דוקא י"ג הא אפי' בי"ד נמי יכול לשותלו דאיכא נמי ג' ימים. דהיינו מקצת י"ד וט"ו ומקצת ט"ז דהיינו עד הבאה אלא ודאי שצריך שיהא נשרש קודם לקצירה ולפיכך אינו יכול לשותלו בי"ד דלא יהי' רק ב' ימים קודם קצירה:

וא"ר יונה מילתא דר' אבינא מסייע לי. פי' ממה דמתרץ ר' אבינא מסייע לי דיכול לומר אפי' השריש קודם הבאה הבאה מתרת: