ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי בכורים ב:ד:ב
Beur HaGra on Yerushalmi Bikkurim 2:4:2 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Bikkurim 2:4:2) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי בכורים · free full Hebrew text
Open in the reader →גמרא. תמן אמרין. פי' שרצו לפרש מתניתין דתנן ולשביעית כאילן. היינו אם נכנס מששית לשביעית הרי הוא לבעלים כאילן. כלומר אם נחנט בששית ולוקט בשביעית אזלינן בתר חנטה ופירות לבעלים ואינו נוהג שביעית:
ופטור ממעשרות כירק. כלומר ובאותו זמן עצמו שנכנס מן ו' לז' אע"פ שהפירות לבעלים פטורין ממעשרות דאזלינן בתר לקיטה כירק. ואע"ג דלכאורה הוי כתרתי דסתרי אהדדי אך אפשר לומר דגזירת מלך הוא דפטור ממעשר וא"ל רב המנונא איך יכול לפרש כן אמרין דבתרה. כלומר בבא שנית נכנס מן ו' שנחנט בז' וליקט בח' היינו שנת א' לשמיטה אזלינן בתר חנטה ושביעית נוהג בו שצריך ביעור והפקר ואם נאמר כאן דאזלינן בתר לקיטה למעשר וחייב במעשר כמו ירק שנלקט בשנה ראשונה זהו דבר תימא. והפקר חייב במעשר כבר ממועט מקרא דהפקר פטור ממעשר. והשתא קשה היכא תמצא בזמן אחד שיהא שוה לאילן ולירק. דאם לאילן מדמית ואם נחנט בשביעית ולוקט בשמינית דין שביעית נוהג. קשה למה לירק. כלומר וכי יכול לדמות לירק. דאזלינן למעשר בתר לקיטה וחייב במעשר הא הפקר כנ"ל. ואם לירק דחייב במעשר. למה לאילן שיהא הפקר כשביעית שנחנטה. וע"ז מתרץ ר' יוחנן באמת לא בזמן אחד הם. אלא בשאר שני שמיטה נותנין לו כל דין ירק. ובשביעית נותנין לו דין אילן. וכדמסיק: