בראשית רבה יג

וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ. הכא את אמר: וכל שיח השדה. ולהלן את אמר: ויצמח ה' אלהים מן האדמה. אמר רבי חנינא: להלן לגן עדן וכאן לישובו של עולם. תני ר' חייא: אלו ואלו לא צמחו, עד שירדו עליהם גשמים:

וכל שיח השדה. כל האילנות כאילו משיחין אלו עם אלו. כל האילנות כאילו משיחין עם הבריות. כל האילנות להנאתן של בריות נבראו. מעשה באחד שבצר את כרמו ולן בתוכו ובאת הרוח ופגעתו, כל שיחתן של בריות אינה אלא על הארץ. עבדת ארעא, לא עבדת. וכל תפלתן של בריות אינה אלא על הארץ. מרי! תעביד ארעא, מרי! תצליח ארעא. כל תפלתן של ישראל אינו אלא על ביהמ"ק, מרי! יתבני בית מקדשא, מרי! מתי יתבני בית מקדשא?

כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ. מזכיר שם מלא, על עולם מלא. אמר רבי חלפאי: כשם שהוא מזכיר שם מלא על עולם מלא, כך הוא מזכיר שם מלא בירידת גשמים. אר"ש בן יוחאי: שלושה דברים שקולין זה כזה, ואלו הן: ארץ; ואדם; ומטר. אמר רבי לוי בר חייא: ושלושתן מג' אותיות, ללמדך שאם אין ארץ אין מטר, ואם אין מטר אין ארץ, ואם אין שניהם אין אדם:

אמר רבי הושעיא: קשה היא גבורות גשמים, שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית. מאי טעמא? (איוב ה) עושה גדולות ואין חקר וגו'. במה? (שם) הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות. רבי אחא מייתי לה מהכא, (ירמיה י): עושה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו. מה כתיב בתריה? (שם): לקול תתו המון מים בשמים, ואין קול אלא גשמים, שנאמר (תהלים מב): תהום אל תהום קורא לקול צנוריך:

אמר רבי יצחק: שהיא מרצה כקרבנות, שנא' (שם פה): רצית ה' ארצך. ולהלן הוא אומר: (ישעיה נו): יעלו לרצון על מזבחי. רבי סימון אמר: אף מכנסת הגליות, שנאמר (תהלים פה): שבת שבות יעקב. ר' יוחנן בר מריה אומר: שהיא אוספת את העברה, שנאמר: אספת כל עברתך. רבי תנחום בר חנילאי אמר: אף מכפרת על החטאים, שנאמר (שם): נשאת עון עמך:

רבי חייא בר אבא אמר: ושקולה כנגד תחיית המתים.רבי אבא ורבי חייא בשם רבי אבא אמרו: אף חכמים קבעו אותה בתחיית המתים. בזו יד ובזו יד, בזו פתיחה ובזו פתיחה. בזו יד, שנאמר (יחזקאל לז): היתה עלי יד וגו.' ובזו יד, פותח את ידך. בזו פתיחה, (דברים כח): יפתח ה' לך. ובזו פתיחה (יחזקאל לז): הנה אני פותח את קברותיכם וגו'. רבי יודן בשם ר"א בר אבינא אמר: בזו שירה ובזו שירה. בזו שירה, (ישעיה מב): ירונו יושבי סלע. ובזו שירה, (תהלים סה): יתרועעו אף ישירו. רבי חייא בר אבא אמר: וגדולה מתחיית המתים. שתחיית המתים לאדם וזהו לאדם ולבהמה. תחיית המתים לישראל וזו לישראל ולעובדי כוכבים. עובד כוכבים אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה אמר לו: אתם יש לכם מועדות ואנו יש לנו מועדות. בשעה שאתם שמחים אין אנו שמחים. ובשעה שאנו שמחים אין אתם שמחים. ואימתי אנו ואתם שמחים? בירידת גשמים. מאי טעמא? (שם) לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו מה כתוב אחריו? הריעו לה' כהנים לוים וישראלים אין כתיב, אלא הריעו לה' כל הארץ. אמר ריב"ל: בשעה שהמטר יורד, בהמה מבקשת תפקידה. מאי טעמא? לבשו כרים הצאן, לבשו דכרייא ענא, לשון נקי:

ואדם אין לעבוד את האדמה. ואדם אין, להעביד את הבריות להקדוש ברוך הוא, כאליהו וכחוני המעגל. ואדם אין לעבוד את האדמה, לא נברא אדם אלא לעמל. אם זכה, הוא עמל בתורה, ואם לא זכה, הוא עמל בארץ. אשריו לאדם שהוא עמל בתורה:

כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ ואדם אין וגו'. אלמלא אדם, אין ברית כרותה לארץ להמטיר עליה, שנאמר (איוב לח): להמטיר על ארץ, לא איש מדבר לא אדם בו:

(קהלת א) כל הנחלים הולכים אל הים וגו'. מעשה בר' אליעזר ורבי יהושע, שהיו מפרישין לים הגדול ונכנסה ספינתן לים, למקום שאין המים מהלכין. אמר לו ר' אליעזר לרבי יהושע: לא באנו לכאן, אלא לנסיון. מלאו משם חבית מלא מים, כיון שעלו לרומי, אמר להם אדרינוס שחיק עצמות: מי אוקיינוס מה הינון? אמר לו: מים בולעין מים. אמר להן: הבו לי מנהון, יהבון ליה מלא לקינייאתה, והוו יהבין בגווה מים והיא בלעה להון. על דעתיה דר' אליעזר: משם הם שואבים. על דעתיה דרבי יהושע: לשם הם שבים ללכת. כיצד היתה הארץ שותה? רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר: כהדין נילוס דמשקה והדר משקה. ורבי נחמיה אמר: כמין תוכייה, דהדין קבריא, דמרבה וקבר. ורבנן אמרי: כמין תוויי, נהר בבבל ושמו תוויי. ולמה קורין אותו תוויי? שהוא חוזר ומשקה אחת למ' שנה, וכך היתה הארץ שותה. מתחלה דכתיב: ואד יעלה מן הארץ, וחזר בו הקב"ה, שלא תהא הארץ שותה, אלא מלמעלן. רבי חנן דציפורי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר: מפני ד' דברים חזר בו הקדוש ברוך הוא, שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלן, מפני בעלי זרוע, ובשביל להדיח טללים הרעים, ושיהא הגבוה שותה כנמוך. ועוד, שיהיו הכל תולין עיניהם כלפי מעלה, הדא הוא דכתיב (איוב ה) לשום שפלים למרום:

ומהיכן הארץ שותה? רבי אליעזר אומר? ממימי אוקינוס, דכתיב ואד יעלה מן הארץ. אמר ליה רבי יהושע: וכי מימי אוקינוס לא מים מלוחים הן?! אמר לו: מתמתקים הן בעבים, דכתיב (שם לו): אשר יזלו שחקים. היכן הם נוזלין? בשחקים. רבי יהושע אומר: מן העליונים, שנאמר (דברים יא): למטר השמים תשתה מים. והעננים מתגברין מן הארץ ועד הרקיע, ומקבלין אותן כמפי הנוד, דכתיב (איוב לו): יזוקו מטר לאדו וחושרים אותן כמין כברה, ואין טיפה נוגעת בחברתה, דכתיב (שמואל ב כב): חשרת מים עבי שחקים. למה הוא קורא אותן שחקים? רבי שמעון בן לקיש אמר: שהן שוחקים את המים. רבי אבא בר כהנא אמר: כהדין מסוסא. ר' שמואל בר נחמן אמר: כדקין הללו של בהמה:

רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר: אין עננים אלא מלמעלה, שנאמר (דניאל ז): וארו עם ענני שמיא. רבי שמעון בן לקיש אמר: אין עננים אלא מלמטה, שנאמר (תהלים קל"ה): מעלה נשיאים מקצה הארץ. על דעתיה דרבי יוחנן, לאחד שכבד את חבירו חבית של יין וקנקנה. ר"ש אומר: לאחד שאמר לחבירו, הלוני סאה של חטים, אמר לו: הבא קופתך ובא מדוד, כך הקב"ה אומר לארץ: אייתי ענניך וקבל מטר:

ה' שמות נקראו לו עב: אד, ענן, ונשיאים, חזיז. עב, שהוא מעבב את פני הרקיע. אד, שהוא שובר אידן של בעלי שערים. ענן, שהוא עושה הבריות ענוים אלו לאלו. נשיאים, שהוא עושה את הבריות נשיאים אלו על אלו. חזיז, שהוא עושה חזיונות ברקיע ומשרה רוח הקדש על הבריות, כמה דאת אמר (ישעיה א): חזון ישעיה בן אמוץ אמר רבי שמעון בן גמליאל: ארבעה שמות נקראו לארץ, כנגד ארבע תקופותיה: ארץ, תבל, אדמה, ארקא. ארץ, כנגד תקופת ניסן, שהיא מריצה את פירותיה. תבל, כנגד תקופת תמוז, שהיא מתבלת את פירותיה. אדמה, כנגד תקופת תשרי, שהארץ עשויה בולין בולין של אדמה. ארקא, כנגד תקופת טבת, שהיא מורקת את פירותיה:

כמה גשמים יורדין ויהיה בה כדי רביעה? כמלא כלי מחרישה של שלושה טפחים, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: בקשה טפח ובינונית טפחיים, ובשבעה שלושה טפחים. אר' שמעון בן אלעזר: אין לך טפה יורד מלמעלה, שאין הארץ עולה כנגדו טפחיים. מה טעם? (תהלים מב): תהום אל תהום קורא לקול צנוריך וגו'. אמר רבי לוי: המים העליונים זכרים, והתחתונים נקבות והן אומרים אלו לאלו: קבלו אותנו, אתם בריותיו של הקדוש ברוך הוא ואנו שלוחיו, מיד הם מקבלים אותן, הדא הוא דכתיב (ישעיה מה): תפתח ארץ, כנקבה זו שהיא פותחת לזכר ויפרו ישע, שהן פרין ורבין. וצדקה תצמיח יחדו, ירידת גשמים, אני ה' בראתיו, לכך בראתיו, לתקונו של עולם ולישובו:

אמר רבי ברכיה: עלה שבר מן הארץ, מיד והשקה את כל פני האדמה, היא דעתיה דר' ברכיה. דאמר רבי ברכיה: (דברים לג): יערוף כמטר לקחי וגו', שברו בריות את ערפן, מיד מטר יורד:

כמה גשמים יורדין ויהא אדם צריך לברך? רבי יוסי בשם ר"י ור' יונה בשם רבי שמואל אמרין: מתחלה כדי רביעה, ובסוף אפי' כל שהן. רבי חייא בשם ר' יוחנן אמר: בתחלה כדי רביעה, ולבסוף עד שידחו פני הקרמיד. רבי ינאי ב"ר ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש אמר: בתחלה כדי רביעה, ולבסוף כדי שתשרה פי המגופה. והלא כמה גשמים יורדין ואין פי מגופה נשרת? אלא תהא נראת כאלו שרויה. כיצד הוא צריך לברך? כהדא דתנינן: על הגשמים ועל בשורות טובות, הוא אומר: ברוך הטוב והמטיב. רבי ברכיה בשם ר' לוי מייתי לה מהכא, (משלי כה) מים קרים על נפש עייפה ושמועה טובה וגו'. מה שמועה טובה? ברוך הטוב והמטיב. אף מים קרים הטוב והמטיב. ר' יהודה אומר: כדין מברך יחזקאל אבא, יתברך יתרומם ויתגדל שמך, על כל טיפה וטיפה שאתה מוריד לנו, שממנו אתה זן אלו מאלו. ר' יהודה בר' שמעון אמר: שהוא מורידן במדה, שנאמר (איוב לו): כי יגרע נטפי מים, היך מה דאת אמר (ויקרא כז): ונגרע מערכך. רבי יוסי בר יעקב סלק למבקרי לרבי יהודה מגדלה. שמע קליה מברך אלף אלפים, ורבי רבבות ברכות והודאות אנו צריכין להודות לשמך, על כל טיפה וטיפה שאתה מוריד לנו, שאתה משלם גמולים טובים לחייבים. אמר לו: כן הוה ר' סימון מברך. אמר רבי זירא: תמן אמרין: על הזול שהוא בא לעולם, ועל השבע שהוא בא לעולם, ועל הנהר שמספח למדינה אומר: ברוך הטוב והמטיב:

והשקה את כל. ר"א בשם רבי יוסי בר זמרא אמר: הכל מתברך, משא ומתן מתברך והפרגמטוטין מרויחין. ר' יוחנן בר לוי אמר: אף מוכי שחין מרויחין. רבי חייא בר אבא אמר: אף החולין מרויחין, ואיבריהון רפין עליהם. אבימי מן חבריא הוה מבקר בישיא, כד הוות רביעתא נחתה הוה. אמר ליה רבי חייא בר אבא: מה אינון עבידין הוה? אמר ליה: נינוחו. רבי אבא אומר: אף אבן טובה מרגשת. רבנן אמרי: אף הדגים מרגישים. אמר רבי פנחס: עובדא הוה בהדא עכו, וצדו חד נון ושמו יתיה ש' לטרין, ותקילו יתיה מאתן לטרין, הוו תמן חד סב צייד, אמר להון: דלא נחת רביעתא, וכיון דנחת צדו חד נון ושמו יתיה מאתן לטרין, ותקילו יתיה ואשכחוניה ש' לטרין:

אמר רבי אלעזר בר ר' שמעון: אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. א"כ מה יעשו שרשי חרוב ושרשי שקמה ששרשיהם עד תהום?! אלא, כל אחד ואחד לפי צרכן. רבי חנינא בר' עיזקה רבי ברכיה בשם ר"י אמר: שרשי חטה בוקעין בארץ ג' אמה, שרשי תאינה בוקעים בצור. אמר רבי לוי: כך הוא כדקא אמרת לפי חסומה, וחרוב ושקמה אחד לשלושים יום, תהום עולה ומשקה אותה. מאי טעמא? (ישעיה כז): אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה. אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שהמטר יורד, הוא עושה פנים לאדמה.