בן יהוידע על תענית יד

אֵין אָדָם חָשׁוּב רַשַּׁאי לִפֹּל עַל פָּנָיו, אֶלָּא אִם כֵּן נַעֲנָה כִּיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. פירש רש"י שמא לא יהיה נענה ויחרפוהו, והקשה מהרש"א אמאי אינו רשאי אם הוא לא קפיד בכך? ונראה לי בס"ד הכונה שיחרפו גם הנפילת אפים גם כן עמו שאומרים זה שוטה שהאמין דנפילת אפים עושה רושם ולא ידע שאין בה תועלת, והרי הוא פתי מאמין לכל דבר! ונמצא בחרפם אותו נוגע החירוף לנפילת אפים גם כן. ובזה ניחא מה שאמר 'אָדָם חָשׁוּב' דאם אינו אדם חשוב אומרים לכך הוא לא נענה מצד פחיתותו ואין תולין החסרון בנפילת אפים. ועוד נראה לי בס"ד מלבד פירוש רש"י, הא דאינו רשאי משום דמתחייב בנפשו כי על ידי כך המקטרגים יקטרגו עליו לומר זה סמך על צדקותו ועשה נפילת אפים להעניש בה אחרים, נראה מה מעשיו! וכהאי גונא אמרו רבותינו ז"ל (ראש השנה טז:) אסור לישב תחת קיר נטוי, כי מביא עצמו לידי סכנה מחמת קטרוג המקטרגים. ועיין בירושלמי במכלתין פרק ג' הלכה ה', בעובדא דרבי לוי בר סיסי ותלמידו ותלמיד תלמידו עיין שם, וכן הוא ענין מה שאמרו כאן על לבישת השק.