בן יהוידע על סוכה ה.

תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מֵעוֹלָם לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה. נראה לי בס"ד לפרש הענין על פי מה שכתב מהרח"ו [מורנו הרב רבי חיים ויטאל] ז"ל (בשערי קדושה חלק ג' שער וא"ו) כי ד' עולמות הן הנקראים אבי"ע [אצילות, בריאה, יצירה, עשייה] ולמטה מכולם עולם השפל הנחלק לארבעה יסודות ונחלקות כעין עשר ספירות, ונתבאר כי בכל עולם יש אור פנימי הם העשר ספירות וחוצה להם אור מחצב הנשמות והוא גם כן נחלק לעשרה, וחוצה לו אור מחצב המלאכים והוא גם כן נחלק לעשרה, וחוצה לו אור חשוך של מחצב הקליפות וגם כן נחלק לעשרה, וחוצה לו העולם עצמו שהם הרקיעים שבאותו עולם והם גם כן נחלקים לעשר בחינות. וזה הוא ענין מראות יחזקאל הנביא ע"ה הנקרא מעשה המרכבה, להיות המדרגות מורכבות זו על זו ותחלה נפתחו השמים שערי הרקיעים ומשם נכנס אל הקליפות, וזהו שנאמר (יחזקאל א, ד) ' וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ' ומשם נכנס למחיצת המלאכים, כנודע כי בין כל אור ואור יש פרגוד מפסיק, וזהו סוד הנעלם שיש בענין הַ'חַשְׁמַל' כי הוא בגימטריא מַלְבּוּשׁ [378] ואז ראה עשר כיתות המלאכים אשר כולם נחלקים לארבע חיות וד' מחנות שכינה, וזהו שנאמר 'וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת' ומשם נכנס אל הכסא שהוא אור מחצב הנשמות בסוד האבות הן הן המרכבה, ומשם הגיע אל אור העשר ספירות עצמן שהוא אור הפנימי שבכל העולם שהוא הנקרא אדם העליון, כמו שנאמר (יחזקאל א, כו) 'וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה' עד כאן דבריו זלה"ה יעוין שם: ובזה תבין מה שאמר רבי יוסי מֵעוֹלָם לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה שהיא סוד המלכות שבעשר ספירות לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה הוא אור מחצב הנשמות, שהוא גם כן נחלק לעשרה שהוא עומד חוצה מאור העשר ספירות, וכן נמי לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה מאור מחצב הנשמות לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה הוא אור מחצב המלאכים שהוא חוצה לו, שגם הוא נחלק לעשרה, שלכן כתב הרב ז"ל במחצב הזה שראה עשר כיתות המלאכים. והשתא לפי דברי רבי יוסי מה שנאמר (שמות יט, כ) 'וַיֵּרֶד הֳ' עַל הַר סִינַי' אשר הוא 'לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים' כדמשני בגמרא, הכונה הוא דאור השכינה שהיא המלכות שבעשר ספירות אשר במחצב הספירות שהוא אור פנימי, לא בקע ועבר כל אותם המדריגות שהם עומדים חוצה שהם המחצבים שמנה אותם רבינו ז"ל כנזכר לעיל אלא ירד במרכבה כלומר בהיות כל המדרגות של המחצבים הנזכרים מורכבים זה על זה, ואור השכינה של מחצב הספירות רוכב עליהן ולהיות כי כל המדרגות של המחצבים הנזכרים הם כולם נחלקים לעשרה, להכי קרי להו עשרה טפחים בדרך רמז. ומה שאמר טְפָחִים ולא אמר אמות, נראה כי טפח הוא ארבעה גודלים, ואלו המדרגות של מחצבים הנזכרים אשר אור השכינה שבספירות רוכב בהם המה ארבעה, וכולם בחינת עשר עשר דאור העשר ספירות הוא אור פנימי, וחוצה לו אור מחצב הנשמות שהוא נחלק לעשרה הרי זה מדרגה אחת, וחוצה לו אור מחצב המלאכים שנחלק גם כן לעשרה הרי מדרגה שנית, וחוצה לו אור חשוך שהוא מחצב הקליפות וגם כן נחלק לעשרה הרי מדרגה ג', וחוצה לו הרקיעים שהוא העולם עצמו, וגם כן זה נחלק לעשרה כמו שכתבנו לעיל, והרי זו מדרגה ד', ואלו המדרגות של המרכבה שהם עשר עשר הרכין הקב"ה על הר סיני ואור שכינתו רוכב עליהם. ולזה אמר רז"ל בנועם לשונם ברמז דק 'לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים' דרמזו בזה על כל המדרגות הנזכר לעיל שהם עשרה עשרה בכל מחצב ומחצב ודוק היטב. ואומרו 'וְלֹא עָלָה מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ לַמָּרוֹם' נראה לי בס"ד דאמרו בגמרא דחגיגה (חגיגה יב:) שבעה רקיעין הן וילון אינו משמש כלום וכו', ערבות שבו צדק ומשפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמתן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתיד להבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו המתים, ושם אופנים ושרפים וחיות הקודש ומלאכי השרת וכסא הכבוד ומלך אל חי רם ונשא שוכן עליהם, שנאמר (תהלים סח, ה) 'סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת' עיין שם. ופרשנו דכסא הכבוד דנקיט כאן הוא אור מחצב הנשמות, ומה שאמר מלך אל חי רם ונשא שוכן עליהם היא אור מחצב הספירות, שעליו אמר יחזקאל המלך ע"ה (יחזקאל א, כו) 'וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה'. ומה שאמר כאן רבי יוסי מֵעוֹלָם לֹא עָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם הוא על אור מחצב הנשמות, וקרי ליה מָּרוֹם, כי הוא למעלה מאור מחצב המלאכים, ומקשי בגמרא וְהָא כְּתִיב (שמות יט, ג) 'וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים' שהוא מחצב הנשמות הנקרא כסא הכבוד, כי אֱלֹקִים גימטריא הַכִּסֵּא [86] ? ומשני 'לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה' רוצה לומר למטה מעשרה חלקים שיש בעולם הכסא, וכונתו לומר בחלק העשירי שבעשירי שבו דוקא, והדר מקשי וְהָכְּתִיב (איוב כו, ט) 'מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ' דמשמע שהגיע שם בכולו? ומשני 'אִשְׁתַּרְבֵּב לֵיהּ כִּסֵּא עַד עֲשָׂרָה' פירוש עד חלק העשירי שבעשירי שבעולם ההוא ונקיט ביה.

מַה לְּהַלָּן טֶפַח, אַף כָּאן טֶפַח. נראה לי בס"ד הטעם שצריך להיות הכפורת המלבשת הארון טפח, שהכפורת רומזת לתורה שבעל פה המלבשת לתורה שבכתב שרמוזה בלוחות שהם בתוך הארון, ולכן תמצא הַכַּפּוֹרֶת היא אותיות תּוֹרָה פ ', כלומר תורה שהיא בעל פה, וידוע דתורה שבעל פה היא ד' חלקים שהם פרד"ס [פשט, רמז, דרש, סוד] לכן צריך להיות עוביה טפח שהוא ארבעה גודלין.