בן יהוידע על שבועות ט.

מַה נִּשְׁתַּנָּה שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'לַה'? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שָׂעִיר זֶה יְהֵא כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ (במדבר כח, טו) . פירש הרי"ף ז"ל הביאו כפרה 'אֵלַי' בשבילכם דבי רבי אליעזר קורין לעייני"ן אלפי"ן (ברכות לב.) כן כאן 'עָלַי' במקום 'אֵלַי' ואמר שיביאו כפרה על עונותיהם בראש חודש שבו ניכר המיעוט שנתמעט הירח יען כי מיעוט הירח גרם החטאים והעונות לבני אדם למטה מפני שעל ידי זה נתגברה הסיטרא אחרא להחטיאם. והא דכתב ' עָלַי ' ולא ' אֵלַי ' שהוא דבר פשוט במשמעות, נראה לי דרמז לפי דרכו הסיבה של ביאת השעיר שמביאים בראש חודש הוא מסיבת קלקול חטא אדם הראשון, כי על ידי חטא אדם הראשון נתגבר היצר הרע להחטיא את בני אדם אשר בעבור חטאם צריכין כפרה יען דחטא אדם הראשון היה מסיבת מיעוט הירח שעל ידי כן נתגבר הנחש והיה יכול לפתות את חוה שהיא בחינת הירח וידוע (זהר בראשית תנד) קודם שחטא היה לו 'כָּתְנוֹת אוֹר' ואחר כך כשחטא נהפך ל'כָּתְנוֹת עוֹר' (בראשית ג, כא) שבמקום א' נעשה עי"ן לכן גם כאן הניח במקום א' ד'אֵלַי' אות ע' ב'עָלַי' לרמוז שזו הכפרה הוצרכה בשביל חטא הנחש שנהפך אות א' דאור לאות עי"ן דעור. ובעיקר המאמר נראה לי אומרו ' עָלַי ' רצונו לומר על הנפש שהיא חלקי אשר בקרבכם אשר הגיע הפגם בנפש שהיא חלק אלוה ממעל וצריכה כפרה לחזקה בכל ראש חודש.