בן יהוידע על שבת קיז

כַּמָּה סְעוּדוֹת חַיָּב אָדָם לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת? שָׁלֹשׁ. רַבִּי חִידְקָא אוֹמֵר: אַרְבַּע. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ. יש להקשות לרבנן אמאי הוצרך ללמדנו בחד 'הַיּוֹם' על הלילה והלא גם בחול אוכל בלילה ולא גרע שבת? ונראה לי כדי לקבל שכר כמצווה ועושה. אך קשא לרבנן למה כינה של הלילה בתיבת 'הַיּוֹם'? ונראה לי בס"ד לומר שאם נאנס ולא אכל בלילה יש לה תשלומין ביום כנזכר בשולחן ערוך. ועוד נראה לי בס"ד כינה כל סעודות שבת באותיות 'הַיּוֹם' על פי מה שכתב הרב צמ"ר (ח"ב דף קמא), מנין חשבון כל אות ואות מן אלפא ביתא כמה פעמים נכתב בספר תורה לפ"ד רבינו סעדיה גאון ז"ל, ועלה בידו אות וא"ו ששה ושבעים אלף ותתקכ"ב [76920] , ואות יו"ד ששה ושבעים אלף ות"ק [76500] , ואות מ"ם שנים וחמשים אלף ותת"ה [52805] , ואות ה"א שבעה וארבעים אלף ותשנ"ד [47754] , ושאר אותיות פוחתים והולכים, והמעט שבהם הוא אות פ"ה שהוא אחד אלף ותתקע"ה [1975] עיין שם. נמצא אותיות 'הַיּוֹם' הם רבים מכל האותיות, ולכן רמז הכתוב סעודות שבת בתיבת 'הַיּוֹם' לרמוז כמו האותיות 'הַיּוֹם' הם רבים יותר מכל האותיות כן ראוי לאדם להרבות בסעודות שבת כל מה שיכול להרבות. ודע כי על פי הקדמה זו אמרתי לכך ארבותינו ז"ל כל וא"ו לרבות, דאות וא"ו הוא באמת מרובה מכל האותיות. ועוד נראה לי בס"ד טעם אחר עמ"ש סעודות שבת בתיבת היום, והוא 'הַיּוֹם' [61] מספר ס"א כמנין אותיות שקודם [טדהד] שם הוי"ה ושאחריו [כוזו] , ורמז בזה שיעשה האדם סעודות שבת לשם ה' כמו שנאמר (ישעיהו נח, יד) אָז תִּתְעַנַּג עַל הֳ' ונראה לי על הוי"ה סמיך וקאי על סעודות שבת שנקראים בשם 'הַיּוֹם' שהוא מספר הסמוך לשם הוי"ה מקדם ומאחוריו. ובזה יובן מה שאמרו בזוהר הקדוש מהו שבת? שמא דקב"ה שמא דאיהו שלים מכל סטרוי! רצונו לומר נעשה השבת שלים מכל סטרוי של שמא דקב"ה שהוא שם הוי"ה, כי השבת נשלם כבודו בהארות הנמשכים על ידי ג' סעודות הנרמזים באותיות 'הַיּוֹם' שהם מספר אותיות קודם ואחור של שם הוי"ה.