בן יהוידע על פסחים קיד.

אֱכֹל בָּצָל וְשֵׁב בַּצֵּל. נראה לי בס"ד אותיות הקודמים לאותיות בצל שהם עומדים בצילם הם אותיות אכף שהם מספר מלוכה [101] כי המלמד עצמו לאכול מאכלים חשובים זה כל ימיו משועבד לטבע ומשועבד לבני אדם דלוה ואוכל! אך המסתפק באכילה של בצל זה יש לו מלוכה על הטבע והוא בן חורין דאינו חייב לבני אדם כלום וזהו שאמר אֱכֹל בָּצָל ואז שֵׁב בַּצֵּל רוצה לומר בצילם של אותיות בצל שהם מספר 'מלוכה'. או אכף לשון כפיפה כמו שאמרו (משלי טז, כו) 'אָכַף עָלָיו פִּיהוּ' דאם מלמד עצמו במאכלים חשובים אז ירבה כח התאוה בקרבו וצועק 'הב הב' אך המסתפק בדבר מועט וקל אז כח התאוה שבו כופף פיו ואינו צועק כלום.

פְּחוֹת מִמֵּיכְלָךְ וּמִמִּשְׁתָּיִךְ, וְתוֹסִיף עַל דִּירָתָךְ. נראה לי בס"ד הכוונה מי שיש לו בית בנוי במדרגה תחתונה בלבד ורוצה להרחיב גבולו שיבנה מדרגה שניה שהיא עליות על גבי בתים התחתונים וכן מדרגה שלישית שהיא מגדלים על גבי העליות הנה בודאי דירת מדרגה השנית וכל שכן השלישית היא טובה מאד מן דירת הבתים שהם מדרגה התחתונה ורק יש קושי בשנית ובשלישית מצד עליית הסולם של המדרגות שיש בהם טרחא ומתישים כוחו של אדם וכמו שאמר רבי יוחנן (ע' כתובות דף ס"ב ע"א רבי יוחנן הוה קסליק בדרגא וכו רבי יוחנן הוה קסליק בדרגא הוו סמכי ליה רב אמי ורב אסי איפחתא דרגא תותיה סליק ואסקינהו אמרי ליה רבנן וכי מאחר דהכי למה ליה למיסמכיה אמר להו א"כ מה אניח לעת זקנה) שהזקין מחמת עליית המדרגות. אמנם כל הטורח הוא רק לאדם שהוא אוכל כדי שבעו אז תזיק לו עליית המדרגות שעולה בהם בכרס מלאה אבל המקיים מאמר הגמרא (גיטין ע.) 'אכול שליש כריסך ושתה שליש כריסך וישאר שליש ריקן' הנה זה לא אכפת לו מן עלית המדרגות דאינו ניזוק. וזהו שאמר פְּחוֹת מִמֵּיכְלָךְ וּמִמִּשְׁתָּיִךְ כדי שתהיה כריסך, חסרה ואינה מלאה ואז תוֹסִיף עַל דִּירָתָךְ בבנין שניים ושלישים כי עתה לא תיזוק מעליית המדרגות שתעלה בהם. ועוד נראה לי בס"ד דהחכם דירתו היא בבית המדרש לעסוק שם בתורה בימים וגם לרבות הלילות ואם ירבה באכילה ושתיה מביאתו לידי שינה ולא יוכל לילך בלילה לבית המדרש שהוא עיקר דירתו לעסוק בתורה כי מאכל מביא לידי שינה ומוכרח להשאר בביתו לישן במטתו, וזהו שאמר פְּחוֹת מִמֵּיכְלָךְ כדי שלא תתגבר עליך השינה ואז תוֹסִיף עַל דִּירָתָךְ הוא בית המדרש ששם הוא עיקר דירתך שתוכל לישב שם גם בלילות לעסוק בתורה. או יובן עיקר דירה של אדם היא עולם הבא שהיא דירה הנצחית ואם האדם יצמצם באכילה ושתיה יוכל להוסיף על חלק עולם הבא מן המצות הצריך להם דמים. אי נמי האשה נקראת ביתו ומצוה שיצמצם באכילה ושתיה שלו ויוסיף על הוצאות ביתו זו אשתו וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (יבמות סב:) יפרנס אשתו יותר מכדי יכלתו שהיא תלויה בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם.

דְּאָכִיל אַלְיָתָא, טָשִׁי בְּעִילִיתָא. נראה לי הכוונה מאכל שיש בו שומן הרבה על הרוב לא יוכל מזג בטן האדם לסבול אותו ועל ידי כך יהיה לו חולי מעיים שצריך להסגר בעלייתו שיציאתו לחוץ תזיק לו. ומה שאמרו אַקִיקְלָא דְּמָתָא שָׁכִיב נראה לי דרך הלצה כי דרך האשפה להניחה בסוף העיר אחרי בתי הישוב וכן דרך הקצבים גם כן לעשות מלאכתם אצל האשפות בסוף העיר אחרי בתי הישוב מפני זוהמת הדם והזבל של הבהמות, והנה האוכל ירקות דוקא אינו חייב לקצבים כלום, לכן יוכל לישב בבתים הסמוכים למקום האשפות הסמוך למקום הקצבים כי אין נושה אדם בו, מה שאין כן המלומד לאכול בשר שהוא חייב לקצבים תמיד אינו יכול לישב בבתים הסמוכים לשם שהם בסוף העיר כי הקצבים מצויים שם ויתבעו אותו תמיד כיון דמצוי לפניהם.