בן יהוידע על מועד קטן כט.

כָּל הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּמִבֵּית הַמִּדְרָשׁ לְבֵית הַכְּנֶסֶת , זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה / יש להקשות אומרו זוֹכֶה לשון יתר? ונראה לי בס"ד על פי מה שאמר בגמרא דמציעא (בבא מציעא פה:) דאמר לו ההוא מרבנן לאליהו זכור לטוב אחוי לי רבנן כי סלקי למתיבתא דרקיע אמר לו בכולהו מצית לאסתכולי בהו לבר מגוהרקא דרבי חייא דלא תסתכל ביה מאי סמנייהו בכולהו אזלי מלאכי לבר מגוהרקא דרבי חייא דמנפשיה סליק ונחית, עיין שם. נמצא יש צדיק צריך לו סיוע כשיבא לקבל פני שכינה ויש שאין צריך לו סיוע. ובזה פירש רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים (שמות יט, ג) בלי סיוע וכאן זוכה מעצמו ומקבל פני שכינה ואין צריך לו סיוע מאחרים. ועוד קרוב לזה יש לומר דאמרו בגמרא (סוכה מה:) במקבלי פני שכינה הא דעיילי בבר הא דעיילי בלא בר ולזה אמר זוכה ומקבל פני שכינה זוכה בלא בר. ונראה לי בס"ד פני שכינה הוא מילוי אותיות שכינה כי המלוי הוא פנימיות הפשוט ואם תמלא שְׁכִינָה כזה ש י " ן כ" ף י ו " ד נ ו " ן ה" א עולה המלוי מספר אוֹר [207] רמז לאור הכתוב בפסוק אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק (תהלים צז, יא). גם ש י " ן כ" ף המלוי הוא פְּנֵי, י ו " ד נ ו " ן ה" ה המלוי הודנו נמצא המלוי הוא 'פני הודנו' ודוק. ועוד נראה לי בס"ד אותיות העומדים לפני אותיות שְׁכִינָה הם 'תל כוס' והיינו שם אלקים מספר כוס [86] והוא גבורה אך הוא כלול מן חמשה שעולים מספר ת־ל [865×5=430] כנודע נמצא הכוס שהוא שם אלקים כלול מחמשה כוסות שהם ת־ל, לכן בשבת קודש מברכין בשלש סעודות על חמשה כוסות שנים בסעודת לילה קדוש וברכת המזון ושנים בסעודת שחרית ואחד בסעודה שלישית שאין בה קדוש אלא רק של ברכת המזון שעל ידי קדושת שבת יתמתקו ה' פעמים שם אלקים. וכן על ידי עסק התורה והתפלה יתמתקו חמשה אלקים ויהיו רחמים כי גם בתורה יש מספר חמשה שהם חמשה ספרים וכן בתפלה ביום הצום תגיע עד חמשה תפילות או ערבית ושחרית שתים לחש וחזרה ומנחה שתים לחש וחזרה הם חמשה. ולזה אמר כָּל הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּמִבֵּית הַמִּדְרָשׁ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בשביל תורה ותפלה זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה רמז לאותיות 'תל כוס' שהוא רמז לחמשה שמות אלקים שיתמתקו ויהיו רחמים ויקבל גם מהם שפע טובה וברכה וחיים .