בן יהוידע על מנחות צט:

כִּמְדֻמֶּה אַתָּה, שֶׁאִם אַתָּה מְאַבְּדָהּ, אִסָּר אֲנִי נוֹטֵל מִמְּךָ בְּדָמֶיהָ? נִשְׁמָתְךָ אֲנִי נוֹטֵל מִמְּךָ. יש להקשות למה נקיט לשון איסר? ונראה לי בס"ד על פי מה שאמר הרב נחלת בנימין (מצוה קכ"ז) שיעור משקל דם הנפש ח"י דנרין וכל דינר ששה מעין וכל מעה ארבעה איסרין נמצא משקל דם הנפש תל"ב איסרין [4×6×18=432] וכתב עוד שם דבתענית מתמעט בכל יום התענית שיעור איסר מתל"ב איסרין של דם הנפש עיין שם. ובזה פרשתי בס"ד אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט (תהלים צג, א) כלומר אם הָאַף שהוא מדת הדין תִּכּוֹן תתמתק על ידי תורה ומצות אז תֵּבֵל הם תל"ב אסרין של דם הנפש בַּל תִּמּוֹט שיהיה להם קיום וחיות. ובזה פרשתי בס"ד אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַהֳ' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ (במדבר ל, ג) לשון כפול נדר ואיסור ועל פי האמור יובן היטב נֶדֶר קאי על ממון אבל אִסָּר קאי על התענית שבו מתמעט איסר מדם הנפש וזהו לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ רצונו לומר שנדר להתענות שבזה מתמעט ממנו שיעור איסר אחד. וזהו שאמר כאן ' כִּמְדֻמֶּה אַתָּה אִסָּר אֲנִי נוֹטֵל מִמְּךָ ' רצונו לומר כמדומה אתה שיספיק לך התענית שמתמעט מדם נפשך שיעור איסר לא כן אלא אני נוטל נפשך כולה ממש.

קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ" (יהושע א, ח) . פירוש לא אמר לו בפירוש שאסור אלא קרא עליו המקרא הזה בלבד שרצה להשיב לו על שאלתו וגם מברך אותו לפי דרכו לכך קרא עליו המקרא הזה שנתכוון לברכו בכך והוא יבין מזה תשובה על שאלתו.